'''תכנון המשפחה'''(ב[[אנגלית]]: family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|מכונה לעיתים עם '''תכנון הילודה''שם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"ה , ע'. מקור הביטוי מאנגלית: family planning37).}} ) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מספר הילדים במשפחה לפי היכולת הכלכלית והריגשית של ההורים. מבחינה הלכתית ישנו הבדל גדול בין סוגי ההתערבות השונים וחומרתן, כאשר חלק מהפעולות אסורות לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''', שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין, וחלקן מותרות בדיעבד בהתייעצות עם רב) לידת ילדים למשפחה.
בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור שומר התורה והמצוות הקוראות להורים 'לקחת אחריות' ולתכנן [[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה כפי שמתאים להם, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלווקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, הנובעות לעיתים מחוסר מתוך [[אמונהביטחון]], ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשרבקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדיםבנוסף, מדגיש הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את הילדיםהיחסים בבית.
הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם ==מצוות פריה ורביה=={{ערך מורחב|ערך=[[פריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ'ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[שפרה ופועהפריה ורביה]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
==רקע=={{ערך מורחב|ערך=ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[פרו ורבושבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים: "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}מצוות . חיוב המצווה הוא [[פריה ורביהלידה|להוליד]] היא לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה הראשונה הכתובה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב[[תורה]]. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
מקור המצווה היא מצווי הקבובלשון הרמב"ה לאדם הראשוןם: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָאף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=ספר בראשית הלכות אישות פרק א פסוק כחט"ו הלכה ט"ז}}
מלבד ==בתורת הרבי=====עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גוייםפריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, על יהודי יש תוספת וציווי מיוחד יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"פרו ורבומ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש", לדאוג להרבות את זרעו ככל האפשרפ (באנגלית).}}.
המינימום הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של חיוב המצווה הוא "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[לידה|להולידחשבון נפש]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות את צאצאיוככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|1שם=יבמות סבי"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, בהקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) שיחת כ"בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידךג אייר תשמ"ב.}}.
הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזידהרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולםמשתי סיבות{{הערה|ולהעיר מסוטה ד, ב[https://drive.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה"google. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}.:
התייחסות ישירה של חז"ל לנושא תכנון המשפחה מופיע בנוגע לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים* לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השםה' ישמרנו, ועליו מצידו לקיים חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו{{הערה|מסכת ברכות דף י'.}}עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.
==תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי==בהיבט ההלכתי* כיון שנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש{{הערה|הרב משה פיינשטיין ואמרו חז"אגרות משהל ", חאין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "מ חגוף"ב סימן ס)"ט אות ב'.}}, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא{{הערה|מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בויבמות סב, שאין דוחין נפש מפני נפשא ורש"י. (משנה, מסכת אהלות, פרק זוראה [[דרך מצותיך]] דף ב', משנה ועמ') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב'.}}, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום{{הערה|1=[puah.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ההמשיח]].}}.
כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשההרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', או באמצעות התקן פיזי המונע במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את קליטת ההריון{{הערה|בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעל, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור של 'הוצאת זרע לבטלה'.}} כרוך הדבר כרוך במספר בעיות:#ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.#גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלהתקופת הלידה והכרוך בכך.
כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם ===מענה לטענות===*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על הבעלהקב"ה, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורךוברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|במידה ולבני הזוג שם=נשא}}. יש כבר בן ובתלהאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.:בנוסף, כיון שקיימו כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה' לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את עיקר החיוב מהתורההכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעהורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}} להשתמש באמצעים שונים שידחו .*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרות של האשה להיכנס להריוןהאפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא {{הערה|ברכות י, א.}} על שתיית 'כוס של עיקרין' [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון[[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס להריוןבסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, לאחר ניתוח לדוגמא)ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, ייתכן והרב יעדיף להורות גידולו והתקדמותו על שימוש בהתקן פיזיידה, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש בודאי מכריע את הסיבות לדחות את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות)הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את פרטי המצב המשפחתיבנה שמואל{{הערה|אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתיתשם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}. ==בהיבט האמוני=====חשיבות המצווה===מצוות *'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[פריה ורביהשלום בית|שלום הבית]] היא המצווה הראשונה הכתובה באו רמת ה[[תורהצניעות]]בבית טעונים שיפור, והיא גם אחת מאין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[שבע מצוות בני נחסוטה]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא חיוב בסיסי והכרחי. ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי טהורה מתברכת מה' "בסיבתה מתקיימות כל המצוותונזרעה זרע"- מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוותשיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}. מצווה א*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. וכן כתב השלכמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"ה (בראשיתא, תורה אור ב)מענה שבעים.}}.
בעלי התוספות כתבו {{הערה|מסכת שבת ד, אהרבי הוסיף, דיבור המתחיל 'וכי'.}}כי כאשר מתבגרים, שמצווה זו ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברךיישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנענימול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.שם=נשא}} כדי שיקיים פרו ורבו.
היבט נוסף המופיע בספרים===תעמולה בנושא===הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירהותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית אשם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], כח) שאף הם מצווים על פי דרשת רז"ל בקידושין ללשבת יצרה", בואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. חזקוני (בראשית א, כח). ועודש"פ קרח תש"מ.}}.
הרבי הצביע על כך ש[[במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלאאחר, וממילא כל עוד ויש אפשרותכמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, והוסיףהיא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, למרות שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר הדורות הבאים שלא רק שעל האדם לעשות זאתיזכו להיוולד, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן והן הנזק האישי של 'עסק'המתח וערעור העצבים, שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, ועודשעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זועל הנזק העצום שמביאים{{הערה|שיחת י' שבט ש"פ קרח תש"למ.}}.
ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי הצביע על כך שכבר בגאולת מצרים, נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו לחקור בפרוטרוט בשמו כל ה[אחת ואחת מהנהלת ארגון [נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רשנשי ובנות חב"יד]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף"{{הערה|1=יבמות סב, א.}}. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים - מה עשו כדי לעודד את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}. ===בתורת הסוד===[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}. ==עידוד הילודה==בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}. בחודשים הרבים בהם דיבר הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדםבנושא{{הערה|שבת פרשת נשא ליקוט מענות קודש תש"מ.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}. ===מענה לטענות===ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}. הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה{{הערה|י"ז סיון תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה"קצג.}}.
===הוראות והדרכות===
כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.
==שפרה ופועה==לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{ערך מורחבהערה|ערך=[[שפרה ופועה]]לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}כבר בשנת [[תשל. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה"ז]], שלוש שנים קודם שיצא הרבי בקריאה פומבית בקשר לתכנון המשפחהולשאול רב שאינו נוגע בדבר, בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חבשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכ"דטבת תשמ"א.}}.
==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי גם הציע את השם ==בשנת [[תש"שפרה ופועהמ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב" ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל במצריםכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לווקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".
לאור קריאת הרביעל מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולםהרב [[בצלאל ז'ולטי]], המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינותהרב [[שלמה זלמן אוירבך]], נקיון הביתהרב [[יוסף שלום אלישיב]], שמרטפותהרב [[יעקב לנדא]], עזרה כספיתרבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], ועודגליון התקשרות.}}.
===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות ]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[forumpicshttp://chabadpedia.a7co.orgil/?file=20130102171127images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.
==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[הפלה]]
==לקריאה נוספת==
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}
* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936
;וידאו
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
;מאמרים וכתבות*'''[httphttps://chabad.info/wp-contentmagazine/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', מוסף בנושא כתבה על עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה באתר {{PDFחב"ד אינפו}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*לוי ליברוב, '''[httphttps://wwwchabadinfo.hebrewbooks.orgcom/magazine/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9assimilation-the-silent-holocaust-family-00f5planning-4fbethe-a25asilent-e5f8a8331694&st=פריה+ורביה&pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ"טabortion/ השואה השקטה]] חלק א' '' {{אינפו}} (346אנגלית)]
{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]