שינויים

'''תכנון המשפחה'''(ב[[אנגלית]]: family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|מכונה לעיתים עם '''תכנון הילודה''שם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"ה , ע'. מקור הביטוי מאנגלית: family planning37).}} ) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מספר הילדים במשפחה לפי היכולת הכלכלית והריגשית של ההורים. מבחינה הלכתית ישנו הבדל גדול בין סוגי ההתערבות השונים וחומרתן, כאשר חלק מהפעולות אסורות לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''', שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין, וחלקן מותרות בדיעבד בהתייעצות עם רב) לידת ילדים למשפחה.

בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור שומר התורה והמצוות הקוראות להורים 'לקחת אחריות' ולתכנן [[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה כפי שמתאים להם, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלווקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, הנובעות לעיתים מחוסר מתוך [[אמונהביטחון]], ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשרבקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדיםבנוסף, מדגיש הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את הילדיםהיחסים בבית.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם ==מצוות פריה ורביה=={{ערך מורחב|ערך=[[פריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ'ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[שפרה ופועהפריה ורביה]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

==רקע==מצוות ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[פריה ורביהשבע מצוות בני נח]] היא {{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים: "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הראשונה הכתובה בהוא [[תורהלידה|להוליד]]לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, והיא ב. וראה גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

מקור המצווה היא מצווי הקבובלשון הרמב"ה לאדם הראשוןם: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָאף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=ספר בראשית הלכות אישות פרק א פסוק כחט"ו הלכה ט"ז}}

מלבד ==בתורת הרבי=====עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גוייםפריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, על יהודי יש תוספת וציווי מיוחד יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"פרו ורבומ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש", לדאוג להרבות את זרעו ככל האפשרפ (באנגלית).}}.

המינימום הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של חיוב המצווה הוא "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[לידה|להולידחשבון נפש]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות את צאצאיוככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|1שם=יבמות סבי"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, בהקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) שיחת כ"בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידךג אייר תשמ"ב.}}.

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזידהרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולםמשתי סיבות{{הערה|ולהעיר מסוטה ד, ב[https://drive.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה"google. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}}.:

התייחסות ישירה של חז"ל לנושא תכנון המשפחה מופיע בנוגע לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים* לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השםה' ישמרנו, ועליו מצידו לקיים חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו{{הערה|מסכת ברכות דף י'.}}עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.

==תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי==בהיבט ההלכתי* כיון שנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש{{הערה|הרב משה פיינשטיין ואמרו חז"אגרות משהל ", חאין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "מ חגוף"ב סימן ס)"ט אות ב'.}}, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא{{הערה|מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בויבמות סב, שאין דוחין נפש מפני נפשא ורש"י. (משנה, מסכת אהלות, פרק זוראה [[דרך מצותיך]] דף ב', משנה ועמ') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב'.}}, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום{{הערה|1=[puah.org.il/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ההמשיח]].}}.

כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשההרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', או באמצעות התקן פיזי המונע במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את קליטת ההריון{{הערה|בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעל, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור של 'הוצאת זרע לבטלה'.}} כרוך הדבר כרוך במספר בעיות:#ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.#גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלהתקופת הלידה והכרוך בכך.

כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם ===מענה לטענות===*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על הבעלהקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורךשאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|במידה ולבני הזוג שם=נשא}}. יש כבר בן ובתלהאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.:בנוסף, כיון שקיימו כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה' לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את עיקר החיוב מהתורההכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעהורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}} להשתמש באמצעים שונים שידחו .*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרות של האשה להיכנס להריוןהאפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא {{הערה|ברכות י, א.}} על שתיית [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''כוס של עיקרין' : פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את האפשרות להיכנס להריוןהילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (או בושה מפני המלעיגים. כאשר לאשה יש סכנה להיכנס להריוןמתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, לאחר ניתוח לדוגמא)כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, ייתכן והרב יעדיף להורות על שימוש בהתקן פיזיאימו של [[שמואל הנביא]], שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות)בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}.*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שלום בית|שלום הבית]] או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[סוטה]], שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם רב מורה הוראה המכיר בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את פרטי המצב המשפחתיההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|אף בהוראת ובהמלצת רופאשם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתיתמענה שבעים.}}.

==בהיבט האמוני=====חשיבות המצווה===מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]הרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] המוטלת יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כל האנושותכך, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחימול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.

ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"===תעמולה בנושא===הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שהרי בלא שנולדים שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], אין מי שמקיים שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את המצוותהאינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. מצווה א'. וכן כתב השלש"פ קרח תש"ה (בראשית, תורה אור ב)מ.}}.

בעלי התוספות כתבו {{הערה|מסכת שבת דבמענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי, כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, אהיא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, דיבור המתחיל 'וכי'למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים.}}כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, שמצווה זו גדולה משאר המצוותוהן הנזק האישי של המתח וערעור העצבים, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברךשאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעניהנזק העצום שמביאים{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותוש"פ קרח תש"מ.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספריםבהזדמנות מסויימת ביקש הרבי לחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] - מה עשו כדי לעודד את הילודה, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירהבחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רזליקוט מענות קודש תש"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית אמ, כח). ועודמענה קצג.}}.

===הוראות והדרכות===הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם התבטא שיש להשתדל להעמיד 'עולם' נוסףבהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמכ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט אייר תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"לב.}}.

בכאשר יהודי נכנס ל[[תלמוד ירושלמייחידות]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש{{הערה|ירושלמי כתובות האצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, ז.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===במצווה זו יש קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמראמחוץ לחדר): אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף"{{הערה|1=יבמות סב, א.}}. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווהלשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|1=שם.}}ואתה רוצה לעשות ההיפך?!. ===בתורת הסוד===[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}. ==עידוד הילודה==בשנת [[תש"מ]] הרעיש סיפורים עם הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]'''בראשית, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית)עמוד 169.}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחהלפעמים, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמתיש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדםבענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה", ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותרולשאול רב שאינו נוגע בדבר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחהשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|משיחת ישיחות ש"ג תשרי תשמפ שלח תש"דמ.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשיתשמ"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

===מענה לטענות=רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי==ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסהבשנת [[תש"מ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, אלא לברכה מיוחדת באופן של ומכתביהם פורסמו בחודש [[עשירותמנחם-אב]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמתש"א. כ' אייר תשממ בכותרת: "ב. ועוד.}}גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, ואם הקבבתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"ה מפרנס את כל העולםא, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד{{הערה|שיחת אור לכמתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ד טבת תשיר שליט"אמליובאוויטש.}}וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד לעל מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[בצלאל ז'ולטי]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום ביתאלישיב]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסףהרב [[יעקב לנדא]], אין שום צדק בדחיית הברכהרבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|י"ז סיון תש"מ[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספיםהרחבת בתי ישראל בטהרה], מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה"גליון התקשרות.}}.

===הוראות והדרכות===הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת כבחורף של שנת [[תשע"ג אייר תשמ"ב.}}. כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}. ===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות ]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[forumpicshttp://chabadpedia.a7co.orgil/images/6/6e/?file=20130102171127מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

;משיחות הרבי בנושא*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=פריה+ורביה&pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ"ט]] חלק א' (346)]* מוסף ''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', מוסף ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה של , מבית מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה{{PDF}}* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936 ;וידאו