'''תכנון ילודהתכנון משפחהמכון פועהמשפחה''' (ב[[אנגלית]]: family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|שם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"השפרה ופועה, ע' 37).}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''', שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.
כתבות [[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של סימה אשכנזי בכפתכנון המשפחה, וקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, מתוך [[ביטחון]] בקב"חחוברת של סגל?ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את היחסים בבית.
==מצוות פריה ורביה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פריה ורביה]]}}
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
מצוות ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[פריה ורביהשבע מצוות בני נח]] היא {{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים: "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הראשונה הכתובה בהוא [[תורהלידה|להוליד]]לכל הפחות בן אחד ובת אחת, והיא אך גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
==מקורה==מקור המצווה היא מצווי הקבובלשון הרמב"ה לאדם הראשוןם: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָאף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=ספר בראשית הלכות אישות פרק א פסוק כחט"ו הלכה ט"ז}}
== גדר המצווה בתורת הרבי=====עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.
ישנה במצווה זו שני חלקים; אהרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. מצוות ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "לשבת יצרהתכנון המשפחה" המוטלת על - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל אדםכך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, בתור אם האדם יעשה [[בן נחחשבון נפש]]אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, גם ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא אינו יהודי, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי}}.
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחתהרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו,משתי סיבות{{הערה|1=יבמות סא, ב[https://drive.}} אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביהgoogle.{{הערה|1=יבמות סבcom/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, בשיחת נח ג].}}:
הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] * לאחר [[בן עזאיהשואה]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם{{הערה|ולהעיר מסוטה דשמחתה בגשמיות, ב.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה". [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורהה' ישמרנו, ולא היה יכול להסיח חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורהעם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.}}
בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך* כיון שנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", ואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|יבמות סב, א ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}, יש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].
===חשיבות המצווה==מצוות הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורהשפרה ופועה]]', והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.
השאלה הראשונה ששואלים בבית דין מעלה. הרבי דייק ששואלים האם ===מענה לטענות===*'''חששות כלכליים'עסקת'': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על הקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|שם=נשא}}. יש להאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.:בנוסף, כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה' בכך לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, כלומר שלא וריבוי ילדים מביא לא רק שעל האדם לעשות זאתלהסתדרות בפרנסה, אלא הוא צריך לעשות זאת לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו'עסקתשרי תשמ"א. כ'אייר תשמ"ב. ועוד.}}.:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}}.*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|ברכות י, א.}} על [[חזקיהו המלך]], שיהיה אכפת שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו מכך ולהשקיע בזהבנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את בנה שמואל{{הערה|משיחת שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו שבט ואילך.}}.*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שלום בית|שלום הבית]] או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[סוטה]], שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
הבאת משיחהרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.שם=נשא}}.
===בתורת הסודתעמולה בנושא===[[אדמו"ר הצמח צדק]]הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[אור התורה]] [[פרשת פינחסגוי|אינם יהודים]], שייך לפסוק עולת תמידשאף הם מצווים על "לשבת יצרה", א'קנהואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.
==עידוד הילודה==בשנת [[תש"מ]] הרעיש במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי אודות החיוב , כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, היא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, והן הנזק האישי של מצוות פריה ורביההמתח וערעור העצבים, כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, ונגד "שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה", על הנזק העצום שמביאים{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו ש"פ קרח תש"פ (באנגלית)מ.}}.
בדורנו שמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי לחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת הברכות הגדולות ביותר שהקבואחת מהנהלת ארגון [[נשי ובנות חב"ה נותן לאדםד]] - מה עשו כדי לעודד את הילודה, בחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|שבת פרשת נשא ליקוט מענות קודש תש"מ, מענה קצג.}}.
“יש להשתדל ולהפוך עולמות כדי ללדת ילדים. התורה מצווה ‘פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה’, ולכן עד שלא קיים את המצווה כפשוטה (באופן של ‘כבשוה’) הרי אפילו שיש בידו תירוצים, שכבר יצא ידי חובתו על פי ‘שולחן ערוך’ וכיוצא בזה, הרי בשעה שעושה חשבון צדק (אמיתי) בנפשו אין ספק לאיזו מסקנה יגיע… בוודאי שאין לעשות חשבון שילד נוסף יביא לידי הוצאות נוספות כי בודאי הקב”ה יכול לזון ולפרנס ילד יהודי נוסף כשם שהוא זן ומפרנס את העולם כולו!”===הוראות והדרכות===הרבי שלל גם טענות רוחניות התבטא שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיה הברכה{{הערה|י"Z סיון תש"מ.}}. ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחדשיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}. יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}} יש לעשות זאת בשמחה{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}. אדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}.
כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.
תכנון המשפחה*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן'''לפעמים, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30שלשלת היחס תש"מיש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}. יש להזהר שלא להיות "יוצא בקריאה על דבר הענין דפריה ורביה ומרעיש נגד תכנון המשפחה וכו'נבל ברשות התורה".בא, מוצאי י' שבט תש"לולשאול רב שאינו נוגע בדבר, חנשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"ט 135בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות פ שלח תש"מ. אור לכ"מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"הד טבת תשמ"א.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===
במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין ==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי==בשנת [[משיח|בן דודתש"מ]] בא עד שיכלו כל ה, לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשמה|נשמותנשי ובנות חב"ד]] שבגוף"בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[רש"ימנחם-אב]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"גוףר שליט"א מליובאוויטש.{{הערה|1=יבמות סבוקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, אוהרחקת בואו של בן דוד".}}
זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של בני משפחתתו והקרובים אליו[[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[בצלאל ז'ולטי]], אלא הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[יעקב לנדא]], רבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של כלל [[אגודת ישראל]]{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], מברכים החודש סיון תשי"זגליון התקשרות.}}.
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם בחורף של שנת [[מיתהתשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|מתוהרבנים הראשיים לישראל]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו[[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], כיון שהביא שני בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[נשמההפלה|נשמותהפלות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם שאינן הכרחיות"לשבת יצרה".{{הערה|1=שם[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.
==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[הפלה]]
==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: '''הברכה הגדולה ביותר''', גליון 1859 עמוד 22 {{*}} '''הזכות להיות הורים''', גליון 1859 עמוד 15
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ"ט]] חלק א' (346)]* מוסף ''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94קריאה.pdf אושר ועושר]''', מוסף ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה של , מבית מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה{{PDF}}* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936 ;וידאו
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
;מאמרים וכתבות
*'''[https://chabad.info/magazine/432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', כתבה על עידוד הילודה באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*לוי ליברוב, '''[https://chabadinfo.com/magazine/assimilation-the-silent-holocaust-family-planning-the-silent-abortion/ השואה השקטה]''' {{אינפו}} (אנגלית)
{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}[[:קטגוריה:מצוותחתונה]][[:קטגוריה:חתונההבית היהודי]][[:קטגוריה:חסידותהריון ולידה]]