מנחם וולפא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ולאחר מכן בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית בכל העיר שגדלה. | ולאחר מכן בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית בכל העיר שגדלה. | ||
בתקופת [[מלחמת לבנון]] ביקר אצל הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי בפארבריינגען חמישה עשר באב תשמ"ב וקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיינער א שוועסטער קינד) מנחם וולפא"... | בתקופת [[מלחמת לבנון]] ביקר אצל הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי בפארבריינגען [[חמישה עשר באב]] [[תשמ"ב]] וקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיינער א שוועסטער קינד) מנחם וולפא"... | ||
במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב [[ישראל מאיר לאו]], שלימים התמנה לכהן כ[[הרבנות הראשית|רב הראשי לישראל]]. | במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב [[ישראל מאיר לאו]], שלימים התמנה לכהן כ[[הרבנות הראשית|רב הראשי לישראל]]. | ||
גרסה מ־12:39, 6 באוקטובר 2023
הרב מנחם מענדל חיים ברוך הלוי וולפא (יליד שנת תש"י, 1950) הוא שליח הרבי, רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד בנתניה.
תולדות חיים
נולד בירושלים בי"ח תמוז תש"י לרב יצחק זאב וולפא (מצאצאי הגר"א) ומרת שיינדל מושקא (לבית הרב עזריאל זעליג סלונים) כדור שביעי לאדמו"ר הזקן. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בסניפים השונים של ישיבות חב"ד והיה מחונך של המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה כשבאמצעה של שנת הלימודים תשל"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בחודש שבט תשל"ג, חזר משהותו בחצר הרבי, ונבחר על ידי חברי הנהלת ועד ע"א מוסדות להיות החלוץ שיפתח את הפעילות החב"דית בנתניה, שהייתה שוממת עד אז מפעילות הפצה חב"דית מסודרת.
לאחר הגעתו לעיר וביסוס הפעילות החב"דית במקום במסירות נפש ממש תוך אפס תנאים, נשא את רעייתו גיטה הינדא בתו של המחנך הירושלמי הרב חיים מנחם טייכטל והמשיך להתגורר בעיר כשהוא מתמסר לשליחות באופן של למעלה מההגבלות ומרחיב את הפעילות מקים בית ספר לבנים ולבנות, בית חב"ד גדול בשכונת נורדאו (שלאחר מכן הקים בה שיכון חב"ד) שזכה להתיחסות מיוחדת של הרבי ומכתב ברכה ארוך נדיר ומיוחד, ישיבה ועוד. ולאחר מכן בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית בכל העיר שגדלה.
בתקופת מלחמת לבנון ביקר אצל הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי בפארבריינגען חמישה עשר באב תשמ"ב וקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיינער א שוועסטער קינד) מנחם וולפא"...
במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב ישראל מאיר לאו, שלימים התמנה לכהן כרב הראשי לישראל.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
כמו כן, בהשפעתו החליטה ועדת השמות לקרוא רחוב בעיר על שמו של הרבי[1], אך לאחר שפורסמה ההחלטה הופעלו לחצים מצדדים שונים על חברי ועדת השמות והם השעו את החלטתם עד להודעה חדשה. לבסוף, לא נקרא שם הרחוב כשמו של הרבי.
בשנת ה'תשפ"ג ציין 50 שנה לשליחות בעיר נתניה.
משפחתו
- אחיו, הרב שלום בער וולפא
- גיסו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד
- גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - משפיע ומחנך בשכונת קראון הייטס
- גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בנצרת עלית וראש כולל 'תפארת מנחם' בעיר
- גיסו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש כולל ורב קהילת אנ"ש אובערוויליע צרפת
- גיסו, הרב לוי ביסטריצקי - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר צפת
- גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - מורה בבית ספר חב"ד בעיר אוברוווליער
בניו וחתניו:
- בנו, הרב עזריאל זעליג וולפא - משפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)
- בנו, הרב יהודה וולפא - נתניה
- בנו, הרב יששכר שלמה וולפא - שליח בעיר קריית גת
- בנו, שלום דובער וולפא - נתניה
- בנו, הרב יהוסף גדליה וולפא - שליח הרבי באזור התעשייה ספיר - נתניה
- חתנו, הרב אריאל למברג - מזכ"ל אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- חתנו, הרב שמואל קוק - נתניה
- חתנו, הרב אהרן חיים לייאנס - שליח ורב בית הכנסת ושכונת כוכב הצפון-נתניה
- חתנו, הרב שמואל לסקר - נתניה
- חתנו, הרב מאיר שלמה גליצנשטיין - שליח הרבי בשדרות ניצה, נתניה
קישורים חיצוניים
- חגיגות הארבעים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה
ל' סיוון תשע"ג - חגיגות החמישים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה
