מרדכי רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Orig F1CD8B92F6954F989E32CAEEC5ECAD26.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רבי מרדכי רוקח]] | |||
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|לצד הרב [[חיים נאה]] (חבוש ב[[שטריימל]])]] | |||
רבי '''[[מרדכי רוקח]]''' מבילגוריי (המכונה גם 'בילגוריא', עיר בדרום מזרח פולין; [[תרס"א]] - [[כ"ה חשוון]] [[תש"י]]) היה בנו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלזא, ואחיו של רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא. למרות גדלותו הכניע את עצמו כליל לאחיו הקדוש. | |||
לאחר פטירת אחיו רבי אהרן, מונה בנו של רבי מרדכי - | לאחר פטירת אחיו רבי אהרן, מונה בנו של רבי מרדכי - הרב רבי [[יששכר דוב רוקח]] (השני) לאדמו"ר מבעלזא. | ||
== כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש == | == כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש == | ||
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה. | ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה. | ||
ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא: | ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא: | ||
הרבי מבעלזא | {{ציטוטון|הרבי מבעלזא לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות.}} | ||
{{ציטוטון|הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.}} | |||
{{ציטוטון|בפרט הזה של ה"[[מסירות נפש]]" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]- [[תש"ה]] לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.}} | |||
נפטר ב[[תל אביב]] ב[[כ"ה חשוון]] [[תש"י]] ומקום קבורתו בבית העלמין ב[[טבריה]]. | |||
==ספריו== | |||
[[קטגוריה: | * פרשת מרדכי | ||
== קישורים חיצונים == | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&hilite=f3df04e2-3248-46af-b4df-8ec153f243a7&st=%u05e8%u05d5%u05e7%u05d7 מכתב מהרבי הריי"צ לרבי מרדכי, אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' תקלו.] {{הב}} | |||
{{חצרות}} | |||
{{מיון רגיל:רוקח, מרדכי}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רוקח]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:51, 3 בספטמבר 2023
רבי מרדכי רוקח מבילגוריי (המכונה גם 'בילגוריא', עיר בדרום מזרח פולין; תרס"א - כ"ה חשוון תש"י) היה בנו של רבי יששכר דוב רוקח (הראשון) מבעלזא, ואחיו של רבי אהרן רוקח מבעלזא. למרות גדלותו הכניע את עצמו כליל לאחיו הקדוש.
לאחר פטירת אחיו רבי אהרן, מונה בנו של רבי מרדכי - הרב רבי יששכר דוב רוקח (השני) לאדמו"ר מבעלזא.
כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתועדות י"ב תמוז שנערכה בהיכל ישיבת "תורת אמת" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה.
ב"קובץ ליובאוויטש" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
"הרבי מבעלזא לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות."
"הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מפולין היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות במסירות נפש, בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה."
"בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל תרנ"ה- תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה."
נפטר בתל אביב בכ"ה חשוון תש"י ומקום קבורתו בבית העלמין בטבריה.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרשת מרדכי
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |