ברדיצ'ב: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:שמואל חיים/ברדיצ'ב לשם משתמש:ברדיצ'ב בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון | [[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק בברדיצ'ב]] (מבחוץ)]] | ||
'''ברדיצ'ב''' (באוקראינת: '''Бердичів''') היא העיר המרכזית במחוז [[ז'יטומיר]] שבמערב [[אוקראינה]]. | '''ברדיצ'ב{{הערה|בארדיטשוב.}}''' (באוקראינת: '''Бердичів''') (ברוסית: '''Бердичев''') היא העיר המרכזית במחוז [[ז'יטומיר]] שבמערב [[אוקראינה]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
העיר נוסדה בשנת ה'רט"ז. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה ב[[ברית המועצות]], ולאחר התפרקותה באוקראינה. | העיר נוסדה בשנת [[ה'רט"ז]]. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה ב[[ברית המועצות]], ולאחר התפרקותה באוקראינה. | ||
במשך שנים היה בעיר | במשך שנים היה בעיר מרכז יהודי גדול, והיא אף כונתה אז "ירושלים דווהלין". במשך תקופה ארוכה שכן בעיר בית דפוס יהודי. מי שכיהן כרבה הראשון של העיר, היה המקובל רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]]. לאחריו, כיהן ברבנות בשנת [[תקמ"ה]] רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהקים במקום קהילה חסידית, ואף נטמן שם. | ||
ערב [[מלחמת עולם הראשונה]] התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך ה[[שואה]] נרצחו יהודי העיר בשנים [[תש"א]] - [[תש"ב]] על ידי ה[[נאצים]]. | ערב [[מלחמת עולם הראשונה]] התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך ה[[שואה]] נרצחו יהודי העיר בשנים [[תש"א]] - [[תש"ב]] על ידי ה[[נאצים]]. | ||
כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי". בשנת [[תשע"ח]] טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. | כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי". | ||
===בית החיים בעיר וציונו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]=== | |||
אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]]. | |||
בשנת [[תשע"ח]] טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. | |||
ובקיץ [[תש"פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}. | |||
בשנת [[תשפ"ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}. | |||
בבית החיים בעיר קבורה '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''{{הערה|[https://col.org.il/news/104717 הוקמה מצבה על קבר בת האדמו"ר האמצעי ● פרסום ראשון{{COL}}]}}. | |||
==חסידות חב"ד בעיר== | ==חסידות חב"ד בעיר== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ברדיטשוב]]}} | |||
[[אדמו"ר הזקן]] ערך בשנת [[תק"ע]] [[מסע ברדיטשוב|סיור במקום]], בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה ב[[כ"ה תשרי]]. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם ל[[חג הפסח]]{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תש"ע]].}}. | [[אדמו"ר הזקן]] ערך בשנת [[תק"ע]] [[מסע ברדיטשוב|סיור במקום]], בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה ב[[כ"ה תשרי]]. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם ל[[חג הפסח]]{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תש"ע]].}}. | ||
| שורה 15: | שורה 27: | ||
בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.barditchev.co.il/ אתר בית חב"ד ברדיטשוב]. | *[https://www.barditchev.co.il/ אתר בית חב"ד ברדיטשוב]. | ||
{{עיירות באוקראינה|}} | {{עיירות באוקראינה|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־14:43, 23 באוגוסט 2023
ברדיצ'ב[1] (באוקראינת: Бердичів) (ברוסית: Бердичев) היא העיר המרכזית במחוז ז'יטומיר שבמערב אוקראינה.
היסטוריה
העיר נוסדה בשנת ה'רט"ז. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה בברית המועצות, ולאחר התפרקותה באוקראינה.
במשך שנים היה בעיר מרכז יהודי גדול, והיא אף כונתה אז "ירושלים דווהלין". במשך תקופה ארוכה שכן בעיר בית דפוס יהודי. מי שכיהן כרבה הראשון של העיר, היה המקובל רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב. לאחריו, כיהן ברבנות בשנת תקמ"ה רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהקים במקום קהילה חסידית, ואף נטמן שם.
ערב מלחמת עולם הראשונה התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך השואה נרצחו יהודי העיר בשנים תש"א - תש"ב על ידי הנאצים.
כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי".
בית החיים בעיר וציונו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
אחרי הסתלקותו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו 'ציון' מיוחד, בזמן השואה כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן מגיפת הקורונה בשנת תש"פ.
בשנת תשע"ח טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. ובקיץ תש"פ נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני[2].
בשנת תשפ"ב ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב[3].
בבית החיים בעיר קבורה הרבנית שרה דרברמדיקר בתו של אדמו"ר האמצעי - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב מאיר מפיקוב בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב[4].
חסידות חב"ד בעיר
| ערך מורחב – תומכי תמימים ברדיטשוב |
אדמו"ר הזקן ערך בשנת תק"ע סיור במקום, בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה בכ"ה תשרי. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם לחג הפסח[5].
בשנת תרצ"ה נוסד במקום ישיבת תומכי תמימים. המשפיע בישיבה היה ר' חיים שאול ברוק, והמשגיח ר' יעקב שץ. המוסרי שיעורים היו ר' משה רובינסון ור' בערל גורביץ'. תלמידיה המבוגרים של הישיבה, נמנו על תלמידי ישיבת תומכי תמימים זיטומיר. בטבת תרצ"ח נאסרו תלמידי הישיבה על ידי השלטונות הסובייטים, והישיבה נסגרה[6].
בשנת תשס"ג הגיע לעיר בשליחות הרבי, הרב משה שמואל טאלר. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים.
קישורים חיצוניים
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בארדיטשוב.
- ↑ "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב באתר הידברות.
- ↑ בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב
- ↑ הוקמה מצבה על קבר בת האדמו"ר האמצעי ● פרסום ראשון
- ↑ יהושע מונדשיין, מסע ברדיטשוב, הוצאת חזק תש"ע.
- ↑ ישיבת תומכי תמימים ברדיטשוב באתר "ברדיצ'ב".