ירושה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי" |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
על יסוד מעלה זו ששייכת בעצם לכל המצוות הנקראות ירושה (תורה צוה לנו משה מורשה), ביאר הרבי את מילות ה[[ניגון כאטש מי כודי]] | על יסוד מעלה זו ששייכת בעצם לכל המצוות הנקראות ירושה (תורה צוה לנו משה מורשה), ביאר הרבי את מילות ה[[ניגון כאטש מי כודי]] | ||
שהינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית{{הערה|שפת [[רוסיה הלבנה]]}}. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת. | שהינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית{{הערה|שפת [[רוסיה הלבנה]]}}. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת. | ||
הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"{{הערה| | |||
הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ג]]}}. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ{{הערה|כמאמר חז"ל: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה". וראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". | |||
כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה. | כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
"אין קוראין אבות אלא לשלושה" - אברהם יצחק ויעקב כנ"ל, כי ענינם של אבות להוריש לבניהם אחריהם. | "אין קוראין אבות אלא לשלושה" - אברהם יצחק ויעקב כנ"ל, כי ענינם של אבות להוריש לבניהם אחריהם. | ||
וזאת | וזאת הייתה עיקר מעלתם של האבות - אברהם יצחק ויעקב, אשר הורישו לבניהם אחריהם עד עולם ירושה נצחית ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. | ||
והיינו מלבד מעלותיהם האישיות, הנה עיקר חשיבותם - במה שהורישו לבניהם. וכמו שנאמר ביחס לאברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו'", ועל-שם זה נקראו אבות. | והיינו מלבד מעלותיהם האישיות, הנה עיקר חשיבותם - במה שהורישו לבניהם. וכמו שנאמר ביחס לאברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו'", ועל-שם זה נקראו אבות. | ||
| שורה 43: | שורה 45: | ||
בתוקף היותם אבות לעם ישראל, הורישו את [[ארץ ישראל]] לכל אחד ואחת בישראל באופן נצחי, והיינו שכל יהודי בעולם ללא שום הבדל, בכל מקום ובכל זמן, יש לו חלק ונחלה בארץ ישראל, בירושתו מהאבות - אברהם יצחק ויעקב, שקיבלוה מאת ה' כנחלת עולם לעם עולם. | בתוקף היותם אבות לעם ישראל, הורישו את [[ארץ ישראל]] לכל אחד ואחת בישראל באופן נצחי, והיינו שכל יהודי בעולם ללא שום הבדל, בכל מקום ובכל זמן, יש לו חלק ונחלה בארץ ישראל, בירושתו מהאבות - אברהם יצחק ויעקב, שקיבלוה מאת ה' כנחלת עולם לעם עולם. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב יוסף אנטיזדה, '''ההבדל בין ירושה לצוואה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 6 | |||
{{אבלות וימי זכרון}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | [[קטגוריה:האדם וגופו]] | ||