ימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
המושג '''ימים נוראים''' - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה{{הערה|א-ב בתשרי}} ויום הכפורים{{הערה|י' בתשרי}}. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה. | |||
המושג '''ימים נוראים''' - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה{{הערה|א-ב בתשרי}} ויום הכפורים {{הערה|י' בתשרי}}. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה. | |||
חכמינו זכרונם לברכה חיברו | חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפילות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "[[מחזור]]". | ||
==משמעות המושג== | ==משמעות המושג== | ||
תקופה זו כוללת את עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי). | |||
כמו כן התקופה מתאייפנת בתהליך הולך וגובר של [[חשבון נפש]], [[צדקה]], [[תשובה]] ובקשת סליחה ו[[כפרה]]. | |||
==מקור המילה== | ==מקור המילה== | ||
המלה "נורא" משמעותה | המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר ל[[הקב"ה]]: {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ}}{{הערה|תהלים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}. | ||
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את: | במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את: | ||
*[[ימי הסליחות]] שלפני ראש השנה. | *[[ימי הסליחות]] שלפני ראש השנה. | ||
*[[ראש השנה]]. | *[[ראש השנה]]. | ||
*[[עשרת ימי תשובה]] המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה. | *[[עשרת ימי תשובה]] המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה. | ||
*"[[שבת שובה]]" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע,{{הערה|פרק י"ד פסוקים ב-י}} מתחילה בפסוק:{{ציטוטון|שובה ישראל עד ה' אלוקיך}}. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה. | |||
*[[יום הכיפורים]]. | |||
*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות. | |||
==זמנם== | |||
ישנם החולקים על זמן הימים הנוראים. [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פ"ח}}: | |||
{{ציטוטון|ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך...}}. כלומר, שמשתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, במקום אחר{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...}}, ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה{{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}. | |||
=== | ===ראש השנה ויום הכיפורים=== | ||
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה| הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ | המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[מהרי"ל]]{{הערה|הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוטון|בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוטון|אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה}}. | ||
=== | ===בתורת החסידות=== | ||
במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי: | במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי: | ||
| שורה 43: | שורה 36: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://shturem.net/index.php?section=news&id=92113 | *[http://shturem.net/index.php?section=news&id=92113 תשרי בליובאוויטש לפני יובל שנים ● יין ישן וטוב] {{שטורעם}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ראש השנה]] | *[[ראש השנה]] | ||
*[[יום כיפור]] | *[[יום כיפור]] | ||
*[[שבת שובה]] | *[[שבת שובה]] | ||
{{חגים וזמנים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:08, 25 ביולי 2023
המושג ימים נוראים - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה[1] ויום הכפורים[2]. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפילות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "מחזור".
משמעות המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
תקופה זו כוללת את עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).
כמו כן התקופה מתאייפנת בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
מקור המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר להקב"ה: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"[3],"ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד"[4].
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
- ראש השנה.
- עשרת ימי תשובה המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
- "שבת שובה" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע,[5] מתחילה בפסוק:"שובה ישראל עד ה' אלוקיך". נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
- יום הכיפורים.
- הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
זמנם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם החולקים על זמן הימים הנוראים. אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך שלו[6]:
"ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך...". כלומר, שמשתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, במקום אחר[7] כותב אדמו"ר הזקן: "לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...", ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה[8].
ראש השנה ויום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[9], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במענה של הרבי ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:
לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] (הימים הנוראים) למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |