הבדלים בין גרסאות בדף "תהלים צ"ה"
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
*'''לכו נרננה''' - [[הכנה לשבת|ההכנה הרוחנית לשבת]] היא מתוך בטחון, ועל ידי לימוד חסידות, ובפרט ב[[ליל שישי]] (כמו שרמוז בהמשך הפסוקים, 'כי א-ל גדול השם'){{הערה|1=[[תבנית:היום יום/כ"ד כסלו|לוח היום יום כ"ד כסלו]].}}. | *'''לכו נרננה''' - [[הכנה לשבת|ההכנה הרוחנית לשבת]] היא מתוך בטחון, ועל ידי לימוד חסידות, ובפרט ב[[ליל שישי]] (כמו שרמוז בהמשך הפסוקים, 'כי א-ל גדול השם'){{הערה|1=[[תבנית:היום יום/כ"ד כסלו|לוח היום יום כ"ד כסלו]].}}. | ||
| − | |||
*'''בואו נשתחוה ונכרעה לפני ה' עושנו''' - הנבראים כשהם מזוככים יכולים להרגיל את [[אור הממלא]], ולכן הנבראים קודם החטא של אדם הראשון הכירו בחיות האלוקית שבהם וזה עורר אותם להודות ולהשתחוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/9/46.htm#_ftnref225 נתת ליראיך נס להתנוסס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב].}}. | *'''בואו נשתחוה ונכרעה לפני ה' עושנו''' - הנבראים כשהם מזוככים יכולים להרגיל את [[אור הממלא]], ולכן הנבראים קודם החטא של אדם הראשון הכירו בחיות האלוקית שבהם וזה עורר אותם להודות ולהשתחוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/9/46.htm#_ftnref225 נתת ליראיך נס להתנוסס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב].}}. | ||
*'''אשר נשבעתי באפי''' - [[הבעל שם טוב]] אמר שמי שעבודת השם לא עולה לו כראוי, יתבונן בכך שגם בתוך ה'חרון '''אף'''' יש את הגילוי האלוקי, כיון שב[[פ|אות פ']] עצמה ה[[מילוי]] שלה כולל את הא' המורה על [[אלופו של עולם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/71.htm כתר שם טוב, אות עא].}}. | *'''אשר נשבעתי באפי''' - [[הבעל שם טוב]] אמר שמי שעבודת השם לא עולה לו כראוי, יתבונן בכך שגם בתוך ה'חרון '''אף'''' יש את הגילוי האלוקי, כיון שב[[פ|אות פ']] עצמה ה[[מילוי]] שלה כולל את הא' המורה על [[אלופו של עולם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/71.htm כתר שם טוב, אות עא].}}. | ||
גרסה מ־22:41, 20 בנובמבר 2022
תהלים צה
|
|---|
|
א: לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. |
לְכוּ נְרַנְּנָה הוא מזמור צ"ה (הפרק ה-95) בספר תהילים. פרק זה פותח את תפילת ליל שבת, ושלושת הפסוקים הראשונים שלו נאמרים בשיר של יום בתפילת יום רביעי.
תוכן עניינים
תוכן המזמור
בחלק הראשון של המזמור[1] קורא המשורר לבריאה כולה להריע ולהודות לה' על מלכותו ועל אהבתו לעמו, ובחלקו השני[2], מזהיר ומוכיח את העם שלא יחזרו על חטאי דור המדבר.
בסדר התפילה
בשיר של יום ביום רביעי
בשיר של יום של יום רביעי נקבע להוסיף את שלושת הפסוקים הראשונים של המזמור. הטעם הפשוט לכך הוא מכיון שהשיר של יום ביום רביעי הוא מזמור צ"ד המסתיים בעניין שלילי, ויש עניין לסיים בענין טוב דווקא ולכן מוסיפים שלושה פסוקים מהפרק הבא[3].
על כך הוסיפו רבותינו נשיאינו את הטעם שבכך אנו מזכירים אודות ההכנה לשבת, שמתחילה מיום רביעי, והוספה זו נקראת בשם 'לכו נרננה הקטן'[4].
בתפילת ליל שבת
על פי המופיע בספר הזוהר, בערב שבת לאחר בריאת אדם הראשון כל בעלי החיים נכרכו אחריו כמו מלך, והוא כינס אותם וקרא להם להריע ולשבח לקדוש ברוך הוא שברא את העולם, כשהוא השתמש בפסוקים של מזמור זה[5].
על יסוד זה, תיקן לפני כ-450 שנה המקובל האלוקי רבי משה קורדבירו לומר את ששת המזמורים בליל שבת קודם אמירת הפיוט 'לכה דודי' (שחיבר גיסו רבי ישעיה הורביץ השל"ה הקדוש), כחלק מקבלת פני שבת, והמנהג התפשט כמעט בכל תפוצות ישראל.
בספרי המקובלים[6] מופיע כי חמשת המזמורים מ'לכו נרננה' ואילך הם כנגד חמשת ימי החול ו'מזמור לדוד' הוא כנגד ערב שבת[7].
בתורת החסידות
- לכו נרננה - ההכנה הרוחנית לשבת היא מתוך בטחון, ועל ידי לימוד חסידות, ובפרט בליל שישי (כמו שרמוז בהמשך הפסוקים, 'כי א-ל גדול השם')[8].
- בואו נשתחוה ונכרעה לפני ה' עושנו - הנבראים כשהם מזוככים יכולים להרגיל את אור הממלא, ולכן הנבראים קודם החטא של אדם הראשון הכירו בחיות האלוקית שבהם וזה עורר אותם להודות ולהשתחוות[9].
- אשר נשבעתי באפי - הבעל שם טוב אמר שמי שעבודת השם לא עולה לו כראוי, יתבונן בכך שגם בתוך ה'חרון אף' יש את הגילוי האלוקי, כיון שבאות פ' עצמה המילוי שלה כולל את הא' המורה על אלופו של עולם[10].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ פסוקים א-ז.
- ↑ פסוקים ח-יא.
- ↑ סידור צלותא דאברהם. נלקט בסידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) במקומו.
- ↑ לוח היום יום כ"ג כסלו. לקוטי דיבורים חלק א' דף לב ואילך.
- ↑ זוהר בראשית רכא, ב: "בְּשַׁעְתָּא דְאָדָם קָאִים עַל רַגְלוֹי, חָמֵי לֵיהּ בִּרְיָין כֻּלְּהוּ, וּדְחִילוּ מִקַּמֵּיהּ, וְהֲווּ נָטְלִין אֲבַתְרֵיהּ, כְּעַבְדִין בָּתַר מַלְכָּא. וְהוּא אָמַר לוֹן, אֲנָא וְאַתּוּן, (תהלים צה) בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה וְגו'. וְאֲזְלוּ כֻּלְּהוּ אֲבַתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאָדָם סְגִיד לְהַאי אֲתַר, וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אִתְמַשְּׁכוּ אֲבַתְרֵיהּ וְגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא". וראה בדומה לזה בפרקי דרבי אליעזר, אלא ששם בלשון שונה שהשתמש בפסוקים אחרים.
- ↑ סידור השל"ה וסידור יעב"ץ.
- ↑ וראה שיחת הרבי משבת פרשת בא תשמ"א, שיחות קודש חלק ב' עמוד 121 ואילך, שמתדיין בכך שאדמו"ר הזקן הביא מנהג זה למרות שאינו מופיע בסידור האריז"ל. ולהוסיף שידוע מפי חסידים דברי אדמו"ר הזקן שאמר 'לו יישר חיילי' הייתי מבטל אמירת לכו נרננה ומתקן במקומו אמירת שיר השירים (אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ו עמוד 207).
- ↑ לוח היום יום כ"ד כסלו.
- ↑ נתת ליראיך נס להתנוסס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב.
- ↑ כתר שם טוב, אות עא.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
