פורים משולש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|פורים משולש|[[שושן פורים]]/[[פורים]]}}
[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש"א]][[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]
'''פורים משולש''' הוא מאורע המתרחש כאשר יום [[ט"ו באדר]] - [[שושן פורים]] יוצא בשבת.
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות שר הצבא המצביא היהודי הראשון [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים משולש, ברקע נצפה [[מגדל דוד]] על חומות ירושלים העתיקה]]
'''[[פורים]] משולש''' הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ב[[יום השבת]], ואזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.


ב[[ירושלים]], בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר ("שושן פורים"). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]].
ביום שישי, [[י"ד באדר]], קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "[[ועל הניסים]]" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית.
 
==בהלכה==
במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני]]ים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}.
 
לגבי [[סעודת פורים|סעודת הפורים]], וכן מצוות [[משלוח מנות]] המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק ב[[תלמוד ירושלמי]] שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה{{הערה|ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.}}. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: [[הרי"ף]]{{הערה|מגילה ג, א מדפי הרי"ף.}}, ה[[כלבו]]{{הערה|סוף סימן מה.}}, ה[[תשב"ץ]]{{הערה|ח"ג, סימן רצח.}} ועוד.
 
אמנם, לדעת רבי [[לוי בן חביב]] (הרלב"ח), שכיהן כרבה של [[ירושלים]], דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מגילה ל, א.}} - בו נאמר שכאשר [[ט"ו באדר]] חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. על פי הכלל שבמחלוקת בבלי וירושלמי הלכה כבבלי, הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה לערוך את הסעודה בשבת{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53913&st=&pgnum=113&hilite= תשובות מהרלב"ח, סימן לב].}}. הרלב"ח הביא שכשיטתו נפסק גם בתשובה מחכמי צרפת{{הערה|נדפסה בשו"ת ראב"י סימן לו.}}.
 
ב[[שולחן ערוך]] נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון{{הערה|אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.}}, וכן כתבו רבים מהפוסקים{{הערה|ראה למשל שו"ת הרדב"ז חלק א, סימן תקח. שו"ת נודע ביהודה אורח חיים, סימן מב.}}. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח{{הערה|פרי חדש אורח חיים שם.}}.


==היסטוריה==
===מקור השם===
הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום [[פורים]] דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.
===דיני פורים משולש===
===דיני פורים משולש===
ביום שישי, [[י"ד באדר]] - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
{{ערך מורחב|ערך=[[פורס מפה ומקדש]]}}
בשבת, [[ט"ו באדר]] - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".
לפי ההכרעה המקובלת על יסוד השולחן ערוך, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:
ביום ראשון, [[ט"ז באדר]] - מקיימים את סעודת פורים ושולחים [[משלוח מנות]].
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489], בהערה.}}, ומכמה טעמים: ראשית, לפי ההלכה שמי שלא נתן ביום שישי ישלים ביום ראשון, ומכאן שיש קשר בין יום ראשון למתנות לאביונים; שנית, מכיון שלפי ההלכה שמחה בחיק המשפחה מבלי לשתף בה עניים ומסכנים היא פסולה והרי ביום זה ישנה שמחה; וכמו כן לפי פסק הרמב"ם, שמוטב להרבות במתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|לקוטי שיחות שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
 
===בערי הספיקות===
דנו אחרוני הפוסקים מהו המנהג בערים שהן ספק מוקפות חומה - האם עליהן לקיים גם כן פורים משולש, או לא{{הערה|ראה הליכות שלמה פרק כא סעיף ב. פורים משולש (דבליצקי) פרק ט סעיף ב. נטעי גבריאל פורים משולש פרק כ סעיף יג.}}. ומשיחת [[הרבי]] ברור שדעתו היא שיש לנהוג פורים משולש גם בערי הספיקות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=759&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
 
==אצל הרבי==
[[קובץ:גוכיק פורים המשולש.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לשליח הרב [[משה חיים לוין]] על שאלתו בשנת תשל"ז שהקביעות שלה היתה 'פורים משולש', האם נכון להדפיס גם בשנה זו את לוח קיצור הדינים בתרגום לרוסית כפי שהוציא לאור בשנים קודמות: {{ש}}'''באם{{ש}} 1) רב יסכים (בנוגע לדינים וכו') {{ש}}2) מבין " ( " להשפה הרוסית) {{ש}}3) יוסיפו ע"ד הזהירות הנוספת השנה לפורים בערב שבת קודש – שלא ליגע בשמירתה וכו' {{ש}}אזכיר [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]''']]
הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/אדר_-_שני_תשמ%22א_-_ר'_מיכאל_אהרן_זליגסון.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב].}}, ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את [[מבצע נרות שבת קודש]]{{הערה|מכתב י"א אדר תשל"ז - אגרות מלך חלק א, ע' קלז.}}, ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים, והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}.
 
בשנת [[תשי"ד]] ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק [[כוס של ברכה]] במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=אדר_-שני_תשי%22ד_-_ועד_תלמידי_התמימים_העולמי מקור].}}, דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות{{הערה|יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.}}.


הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.
גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת [[תשל"ז]], בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/3/3e/אדר_תשל%22ז_-_ר'_ליפא_ברענאן.pdf מקור].}}


מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא ב[[תלמוד בבלי]] רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת ה[[תלמוד ירושלמי]] בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון.
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|1='''[https://chabad.info/beis-medrash/653066/ פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א]''', הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה {{אודיו}}{{אינפו}}}} הרבי התפלל תפילת מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה{{הערה|הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.}} ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.


ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי, יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים.
באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c4/אדר_-_שני_תשמ%22א_-_יומן_שנת_הקהל.pdf יומן הקהל תשמ"א עמוד 111].}}.


רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון.
==לקריאה נוספת==
*'''שיאמרו לחיים ללא הגבלות''' פורים שחל בערב שבת, במדור 'חיי רבי', כפר חב"ד 1898 עמוד 38


בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי ה[[רמב"ם]] משתמע כשיטתו.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/22-02-2021-07-34-55-פורים-המשולש-2.pdf דיני ומנהגי פורים פורים המשולש]''', מכון הלכה חב"ד {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://asktherav.com/wp-content/uploads/2021/02/Erev-Shabbos-Purim-Heb-update-Finel.pdf דיני ומנהגי פורים שחל בערב שבת]''', בד"צ קראון הייטס {{PDF}}
*שיעור בהלכות פורים המשולש: '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/654669/ עם הרב שמעון פרבר]''' {{*}} '''[https://chabad.info/beis-medrash/655684/ הרב שלמה הלפרן]''' {{וידפו}}


==ראו גם==
*[[פורים קטן]]
*[[פורים]]
*[[מבצע פורים]]


{{פורים}}
{{פורים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]

גרסה אחרונה מ־17:58, 6 ביולי 2022

הרבי בחג הפורים תנש"א
חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים
ירושלים - עיר מוקפת חומה מימות שר הצבא המצביא היהודי הראשון יהושע בן נון, בה חוגגים פורים משולש, ברקע נצפה מגדל דוד על חומות ירושלים העתיקה

פורים משולש הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ביום השבת, ואזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בחג הפורים בערים המוקפות חומה, החל בט"ו באדר, שכן י"ד באדר בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס לקריאת המגילה. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, ובגמרא הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות. ב) מכיוון שהעניים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם מתנות לאביונים, דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי[1]. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, רבי יהושע בן לוי פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום[2].

לגבי סעודת הפורים, וכן מצוות משלוח מנות המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק בתלמוד ירושלמי שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה[3]. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: הרי"ף[4], הכלבו[5], התשב"ץ[6] ועוד.

אמנם, לדעת רבי לוי בן חביב (הרלב"ח), שכיהן כרבה של ירושלים, דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת התלמוד בבלי[7] - בו נאמר שכאשר ט"ו באדר חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. על פי הכלל שבמחלוקת בבלי וירושלמי הלכה כבבלי, הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה לערוך את הסעודה בשבת[8]. הרלב"ח הביא שכשיטתו נפסק גם בתשובה מחכמי צרפת[9].

בשולחן ערוך נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון[10], וכן כתבו רבים מהפוסקים[11]. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח[12].

דיני פורים משולש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פורס מפה ומקדש

לפי ההכרעה המקובלת על יסוד השולחן ערוך, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:

עם זאת, הרבי עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים[13], ומכמה טעמים: ראשית, לפי ההלכה שמי שלא נתן ביום שישי ישלים ביום ראשון, ומכאן שיש קשר בין יום ראשון למתנות לאביונים; שנית, מכיון שלפי ההלכה שמחה בחיק המשפחה מבלי לשתף בה עניים ומסכנים היא פסולה והרי ביום זה ישנה שמחה; וכמו כן לפי פסק הרמב"ם, שמוטב להרבות במתנות לאביונים[14].

בערי הספיקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

דנו אחרוני הפוסקים מהו המנהג בערים שהן ספק מוקפות חומה - האם עליהן לקיים גם כן פורים משולש, או לא[15]. ומשיחת הרבי ברור שדעתו היא שיש לנהוג פורים משולש גם בערי הספיקות[16].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לשליח הרב משה חיים לוין על שאלתו בשנת תשל"ז שהקביעות שלה היתה 'פורים משולש', האם נכון להדפיס גם בשנה זו את לוח קיצור הדינים בתרגום לרוסית כפי שהוציא לאור בשנים קודמות:
באם
1) רב יסכים (בנוגע לדינים וכו')
2) מבין " ( " להשפה הרוסית)
3) יוסיפו ע"ד הזהירות הנוספת השנה לפורים בערב שבת קודש – שלא ליגע בשמירתה וכו'
אזכיר על הציון

הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"[17], ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את מבצע נרות שבת קודש[18], ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים, והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[14].

בשנת תשי"ד ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק כוס של ברכה במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות[19], דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות[20].

גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת תשל"ז, בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה[21]

בשנת תשמ"א[22] הרבי התפלל תפילת מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה[23] ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.

באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה[24].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שיאמרו לחיים ללא הגבלות פורים שחל בערב שבת, במדור 'חיי רבי', כפר חב"ד 1898 עמוד 38

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חג הפורים
ימי הפורים פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש
מצוות הפורים משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים
מנהגי פורים זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן
מגילת אסתר אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש
ענייני הפורים מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה
התוועדויות פורים פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו
ניגוני פורים ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב)

הערות שוליים

  1. ↑ מגילה ד, ב.
  2. ↑ מגילה ד, א.
  3. ↑ ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.
  4. ↑ מגילה ג, א מדפי הרי"ף.
  5. ↑ סוף סימן מה.
  6. ↑ ח"ג, סימן רצח.
  7. ↑ מגילה ל, א.
  8. ↑ תשובות מהרלב"ח, סימן לב.
  9. ↑ נדפסה בשו"ת ראב"י סימן לו.
  10. ↑ אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.
  11. ↑ ראה למשל שו"ת הרדב"ז חלק א, סימן תקח. שו"ת נודע ביהודה אורח חיים, סימן מב.
  12. ↑ פרי חדש אורח חיים שם.
  13. ↑ לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489, בהערה.
  14. ↑ 14.0 14.1 לקוטי שיחות שם. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  15. ↑ ראה הליכות שלמה פרק כא סעיף ב. פורים משולש (דבליצקי) פרק ט סעיף ב. נטעי גבריאל פורים משולש פרק כ סעיף יג.
  16. ↑ שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  17. ↑ יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב.
  18. ↑ מכתב י"א אדר תשל"ז - אגרות מלך חלק א, ע' קלז.
  19. ↑ מקור.
  20. ↑ יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.
  21. ↑ מקור.
  22. ↑ פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א, הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה קובץ שמע
  23. ↑ הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.
  24. ↑ יומן הקהל תשמ"א עמוד 111.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורים_משולש&oldid=552146"