חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:29, 2 בינואר 2022

החוזר הראשי של הרבי, הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר בראש למשך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("הנחה").

החזרה בדורות עברו

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

באחד המאמרים שאמר אדמו"ר הריי"צ אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

החזרה בדורנו

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בוועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.

בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

אופי החזרה בדורנו

עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

הרב משה שלמה מפאריטש.
הרב נחום מסטרדוב.

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.
הרב איסר בער גילרסון.

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

הרב ישראל נח "הקטן" חצקביץ
הרב משולם ידידיה קוראטין (מכונה "ר' שילם")
הרב אלי' ייאכיל סימפסאן
הרב מרדכי חפץ
הרב אלתר שימחוביץ
הרב משה רוזנבלט (המכונה ר' משה דער חוזר)

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים מתקופת הרבי

הרב יואל כהן - החוזר הראשי
הרב יוסף וינברג
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
הרב מנחם דוב דוברוסקין
הרב דוד פלדמן
הרב יעקב יהודה לייב אלטיין
הרב מיכאל אהרון זליגסון
הרב סימון ג'יקובסון
הרב דוד אולידורט
הרב אליעזר ברוד
הרב שלום חריטונוב
הרב אפרים פישל דמיחובסקי
הרב יוסף כץ (רחובות)
הרב ישראל פרידמן
הרב אברהם שמטוב
הרב ישראל לבקובסקי
הרב לייבל שפירא
הרב אברהם ברוך גרליצקי
הרב נתן וולף
הרב דוד פישר
הרב שלמה זרחי
הרב נחום גרינוולד
הרב נחמן שפירא
הרב יוסף קרסיק
הרב יוסף הכט
הרב פייטל לוין
הרב אפרים פיקארסקי
הרב שלום דובער לויטין
הרב צבי גרינבלאט לפני שהלך לארגנטינה היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי

ראו גם

הנחה
קונטרס דברי ימי החוזרים, תשע"ו ניו יורק

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

קונטרס דברי ימי החוזרים, ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת תרצ"ט ל"אחד מחתניו הרבנים" (מנחם מענדל הורנשטיין).

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]
-'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("[[הנחה]]").
+'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("[[הנחה]]").
 == החזרה בדורות עברו ==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 באחד המאמרים שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.
 == החזרה בדורנו ==
-ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] [[תשי"א]], חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].
+ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[וועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].
-בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
+בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]].
 ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].
@@ שורה 62: / שורה 62: @@
 * הרב [[מרדכי חפץ]]
 * הרב [[אלתר שימחוביץ]]
-* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר) ע''ה
+* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
 === חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===
@@ שורה 109: / שורה 109: @@
 ==ראו גם==
 *[[הנחה]]
-*  קונטרס דברי ימי ה[[חוזרים]] ב[[ליובאוויטש]]. ([[תשע"ו]] נ.י.)
+* קונטרס [[דברי ימי החוזרים]], [[תשע"ו]] ניו יורק
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 116: / שורה 116: @@
 == לקריאה נוספת ==
 *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]]).
 [[קטגוריה:חוזרים|*]]
 [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]