נוי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות]] | |||
מנהג ישראל לקשט את ה[[סוכה]] בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "'''נוי סוכה'''". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה{{הערה|דף ל עמוד ב}} שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו". | |||
[[ | [[חסידים]] מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - להדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים. | ||
[[קטגוריה: | בפועל נהגו חסידים רבים להדר בנוי של הסוכה עצמה שתהיה מורכבת מדפנות נאות ומסכך נאה, וכן לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | ||
==יחס הרביים== | |||
[[קובץ:כתי''ק סוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|קטע "[[היום יום חלק שני]]" בכתב ידו של הרבי]] | |||
הרבי מביא ב"[[לוח היום יום#היום יום - חלק שני|היום יום - חלק ב']]" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה: | |||
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], לא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות | |||
|מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] [[היום יום#חלק שני|חלק ב']] (שלא נדפס), קטע א'}} | |||
משפט זה מבוסס על תשובת [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאלת [[הרבי]]{{הערה|מובא ב"[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" [[תש"ד]] עמוד 12 סעיף ג'}} מה היה הנוהג ב[[ליובאוויטש]] בנוגע לנוי סוכה, והתשובה הייתה: | |||
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לעשות נוי [[סוכה]], לא תחת הסכך ולא על דפנות הסוכה. | |||
פעם הביא החסיד ר' זלק'ע פערסיץ מ[[מוסקבה]] אשכול ענבים מלאכותי כדי לתלותו בסוכה, ולא תלוהו. | |||
אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אאמו"ר הרה"ק]] [=[[אדמו"ר הרש"ב|מהורש"ב]]] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה. | |||
הפחד מקבלת עול מלכות שמים [[ראש השנה]], עבודת [[ט' תשרי|ערב יום כיפור]] ו[[יום כיפור]] ו[[שמחה|שמחת]] [[חג הסוכות]] – היו אצל [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] חוויות ד[[פנימיות (בחסידות)|פנימיות]] ה[[נפש]] | |||
|מרכאות=כן|מקור="[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" [[תש"ד]] עמוד 12 סעיף ג''}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9913&CategoryID=1779 אין מנהגנו בנוי סוכה]''', [[שבועון התקשרות|התקשרות]] גליון תת"ר | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סוכות}} | |||
[[קטגוריה:סוכות]] | |||
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | |||
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:26, 17 בספטמבר 2021
מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה[1] שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".
חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - להדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.
בפועל נהגו חסידים רבים להדר בנוי של הסוכה עצמה שתהיה מורכבת מדפנות נאות ומסכך נאה, וכן לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.
יחס הרביים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מביא ב"היום יום - חלק ב'" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה:
בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה, לא בתלייה על הסכך, ולא על-גבי הדפנות
משפט זה מבוסס על תשובת אדמו"ר הריי"צ לשאלת הרבי[2] מה היה הנוהג בליובאוויטש בנוגע לנוי סוכה, והתשובה הייתה:
בליובאוויטש לא נהגו לעשות נוי סוכה, לא תחת הסכך ולא על דפנות הסוכה.
פעם הביא החסיד ר' זלק'ע פערסיץ ממוסקבה אשכול ענבים מלאכותי כדי לתלותו בסוכה, ולא תלוהו.
אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=מהורש"ב] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה.
הפחד מקבלת עול מלכות שמים ראש השנה, עבודת ערב יום כיפור ויום כיפור ושמחת חג הסוכות – היו אצל אאמו"ר הרה"ק חוויות דפנימיות הנפש
— "ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אין מנהגנו בנוי סוכה, התקשרות גליון תת"ר
הערות שוליים
- ↑ דף ל עמוד ב
- ↑ מובא ב"ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג'
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |