שבת של שמחה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בעיירה [[הומיל]] בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], נהגו לחגוג באופן מיוחד את [[ל"ג בעומר]] והימים הסמוכים אליו. | בעיירה [[הומיל]] בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], נהגו לחגוג באופן מיוחד את [[ל"ג בעומר]] והימים הסמוכים אליו. | ||
בל"ג בעומר עצמו נהגו לצאת אחרי התפילה לביתו של הגאון ר' [[אייזיק מהומיל]] ולשוחח על הצרכים הרוחניים והגשמיים של תושבי העיר, ולערוך רשימה משוערת של הכספים הנצרכים לכך | בל"ג בעומר עצמו נהגו לצאת אחרי התפילה לביתו של הגאון ר' [[אייזיק מהומיל]] ולשוחח על הצרכים הרוחניים והגשמיים של תושבי העיר, ולערוך רשימה משוערת של הכספים הנצרכים לכך. לאחר מכן היו נוסעים ל[[בית החיים]] לבדוק במה הוא צריך תיקון. מבית החיים היו ממשיכים ל[[התוועדות חסידים]] גדולה שהיו עורכים באחד מבתי-הכנסת הגדולים שבעיר, כאשר ראש המדברים היה ר' אייזיק מהומיל, והחגיגה הייתה נמשכת לעיתים שבוע שלם ברצף. | ||
במשך ימי החגיגה היו אוספים את הכספים הנצרכים בהתאם למה שהעריכו בשעת האסיפה, וכן היו נוהגים בימים אלו להכניס את הילדים הקטנים להתחיל ללמוד ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], ולבחון את התלמידים הבוגרים יותר. | במשך ימי החגיגה היו אוספים את הכספים הנצרכים בהתאם למה שהעריכו בשעת האסיפה, וכן היו נוהגים בימים אלו להכניס את הילדים הקטנים להתחיל ללמוד ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], ולבחון את התלמידים הבוגרים יותר. | ||
גרסה מ־23:31, 11 במרץ 2021
שבת של שמחה ("דער פרייליכער שבת") הוא כינוי לשבת שחלה אחרי ל"ג בעומר, אותה נהגו החסידים בעיירה הומיל לחגוג בשמחה מיוחדת ולעסוק בה בתיקון צרכי ציבור.
היסטוריה
בעיירה הומיל בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, נהגו לחגוג באופן מיוחד את ל"ג בעומר והימים הסמוכים אליו.
בל"ג בעומר עצמו נהגו לצאת אחרי התפילה לביתו של הגאון ר' אייזיק מהומיל ולשוחח על הצרכים הרוחניים והגשמיים של תושבי העיר, ולערוך רשימה משוערת של הכספים הנצרכים לכך. לאחר מכן היו נוסעים לבית החיים לבדוק במה הוא צריך תיקון. מבית החיים היו ממשיכים להתוועדות חסידים גדולה שהיו עורכים באחד מבתי-הכנסת הגדולים שבעיר, כאשר ראש המדברים היה ר' אייזיק מהומיל, והחגיגה הייתה נמשכת לעיתים שבוע שלם ברצף.
במשך ימי החגיגה היו אוספים את הכספים הנצרכים בהתאם למה שהעריכו בשעת האסיפה, וכן היו נוהגים בימים אלו להכניס את הילדים הקטנים להתחיל ללמוד בתלמודי תורה, ולבחון את התלמידים הבוגרים יותר.
שיאה של החגיגה הייתה בשבת הסמוכה לל"ג בעומר[1], שהייתה נחגגת כמו יום טוב של ממש, בדומה לשבת בראשית שלאחר שמחת תורה, בהתוועדות ובשמחה מיוחדת, והיו מכנים אותה "שבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת")[2].
מנהגים דומים
לקראת ל"ג בעומר תש"נ הגיעה קבוצת אורחים מהעיר צפת לחגוג עם הרבי את יום ל"ג בעומר, ובהתוועדות של שבת הזכיר הרבי את מנהגם של אנשי צפת לחגוג בצורה מיוחדת את השבת שלפני כאשר היא חלה בסמיכות לל"ג בעומר, כאשר המנהג היה לשבות במירון ולשחוט כבשים במיוחד לכבוד השבת וחגיגות ל"ג בעומר[3].
הערות שוליים
- ↑ כאשר ל"ג בעומר חל בסמיכות לשבת, בימים חמישי או שישי, נמשכה החגיגה עד לשבת שאחרי.
- ↑ התמים, ב, עמוד קכ-קכא.
- ↑ התוועדויות חלק ג' עמוד 176.
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |