לילה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:16, 3 במרץ 2021

לילה הוא הזמן שמצאת הכוכבים, עד עלות השחר או נץ החמה (לגבי כמה דינים).

זמנים בלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלילה מחולק לאשמורות^[1], לדעת רבי יהודה הנשיא, ארבע אשמורות. ולדעת רבי נתן, לשלוש אשמורות. ומוכיח מהפסוק^[2] "ראש האשמורה התיכונה", ואין איך שיהיה אמצע במספר זוגי, וההלכה כמותו.

חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות מלאכים ששומרים זמנם לאמירת שירה לה'^[3].

הלילה בהלכה והיהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב^[4]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.

מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר הקידוש, הוא בליל שבת.
תיקון חצות
תפילת ערבית
הבדלה
קידוש לבנה
אכילת מצה, מצוותה רק בליל הסדר.
אכילת קרבן פסח
קריאת הלל בליל הסדר
מצוות נוספות הנוהגות בליל הסדר: מצוות הגדה, ארבע כוסות, אכילת מרור, כרפס וחרוסת
ספירת העומר
קצירת העומר
הדלקת נרות חנוכה
בדיקת חמץ
אכילה בסוכה בליל יום טוב ראשון של סוכות

דברים שאין לעשותם בלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לילות מיוחדים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליל שישי - הלילה שאחרי יום חמישי, שבו חסידים לומדים תורה במשך כל הלילה.
ליל הסדר
ליל ניטל - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח בקליפות.
שלום זכר - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
ליל ערב הברית מילה, שבו אב התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
לילות הושענא רבה, שביעי של פסח, וליל שבועות, בהם לא ישנים כל הלילה לפי מנהג חב"ד^[6]

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לילה הוא בחינת חושך^[7].כמו שכתוב^[8] "ולחושך קרא לילה". דהיינו שאין מאיר גילוי אלוקות בעולם. ואז^[9] אין ניכר המעלה שבדבר הטוב, והחסרון שבדבר הרע (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).

ולכן הגלות נמשלה לחושך^[10], כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל בכחות הגלוים, והגאולה נמשלה ליום שהוא אור וגילוי.

הלילה גם נותן מקום להתגברות הקליפות^[11]. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.

העולם הזה גם נמשל ללילה^[9], מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב^[12] "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן "בבוקר חסדך" שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת אמונה בלבד, שאינה חודרת בפנימיות, כי אין גילוי אלוקות.

אבל מצד שני^[13], דוקא מתוך ההעלם של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו גילוים. וזהו שכתוב^[14] "נפשי איויתיך בלילה", שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ תוספתא ברכות א
↑ שופטים ד
↑ מצודות ציון על שופטים ז' י"ט
↑ בראשית א ה
↑ בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך צדקה.
↑ היום יום כ"א ניסן - שביעי של פסח
↑ ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי
↑ בראשית א ה
↑ ^9.0 ^9.1 ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי
↑ היום יום י"ט ניסן
↑ ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט
↑ תהלים צ"ב פסוק ג'
↑ תורה אור מקץ לז
↑ ישעיה כו ט

[1] תוספתא ברכות א

[2] שופטים ד

[3] מצודות ציון על שופטים ז' י"ט

[4] בראשית א ה

[5] בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך צדקה.

[6] היום יום כ"א ניסן - שביעי של פסח

[7] ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי

[8] בראשית א ה

[צב-9] 9.0 ^9.1 ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי

[10] היום יום י"ט ניסן

[11] ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט

[12] תהלים צ"ב פסוק ג'

[13] תורה אור מקץ לז

[14] ישעיה כו ט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-לילה הוא הזמן שמ[[שקיעת החמה]] או [[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]].
+[[קובץ:770 בלילה.jpg|ממוזער|חזית [[770]] בלילה]]
+'''לילה''' הוא הזמן שמ[[צאת הכוכבים]], עד [[עלות השחר]] או [[נץ החמה]] (לגבי כמה דינים).
-==מצוות הנוהגות רק בלילה==
+==זמנים בלילה==
-*עיקר [[לימוד התורה]] הוא בלילה.
+הלילה מחולק לאשמורות{{הערה|[[תוספתא]] ברכות א}}, לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי יהודה הנשיא]], [[ארבע]] אשמורות. ולדעת [[רבי נתן]], ל[[שלוש]] אשמורות. ומוכיח מהפסוק{{הערה|שופטים ד}} {{ציטוטון|ראש האשמורה התיכונה}}, ואין איך שיהיה אמצע ב[[מספר]] זוגי, וה[[הלכה]] כמותו.
+חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות [[מלאכים]] ש'''שומרים''' זמנם לאמירת [[שירה]] ל[[ה']]{{הערה|[[מצודות ציון]] על שופטים ז' י"ט}}.
+==הלילה בהלכה והיהדות==
+ביהדות הלילה נחשב לתחילת היממה. כמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] א ה}}: {{ציטוטון|ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד}}. שביממה קודם מגיע הערב ואחר כך הבוקר.
+===מצוות ומנהגים הנוהגים דווקא בלילה===
 *עיקר ה[[קידוש]], הוא ב[[ליל שבת]].
 *[[תיקון חצות]]
+*[[תפילת ערבית]]
+*[[הבדלה]]
+*[[קידוש לבנה]]
+*אכילת [[מצה]], מצוותה רק ב[[ליל הסדר]].
+* אכילת [[קרבן פסח]]
+* קריאת [[הלל]] בליל הסדר
+*מצוות נוספות הנוהגות ב[[ליל הסדר]]: מצוות [[הגדה]], [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], כרפס וחרוסת
+*[[ספירת העומר]]
+*[[קרבן העומר#הלכותיו|קצירת העומר]]
+*הדלקת [[נרות חנוכה]]
+*[[בדיקת חמץ]]
+*אכילה ב[[סוכה]] בליל יום טוב ראשון של [[סוכות]]
+===דברים שאין לעשותם בלילה===
+*[[תפילין]]
+*[[נפילת אפים]]
+*[[צדקה]]{{הערה|בספרי המקובלים מובא כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה במקרים מיוחדים, ראה על כך בערך [[צדקה]].}}
+===לילות מיוחדים ביהדות===
+*[[ליל שישי]] - הלילה שאחרי [[יום חמישי]], שבו [[חסידים]] [[לימוד תורה|לומדים תורה]] במשך כל הלילה.
+*[[ליל הסדר]]
+*[[ליל ניטל]] - לילה שבו אסור ללמוד תורה כדי שלא להוסיף כח ב[[קליפות]].
+*[[שלום זכר]] - ליל שבת שאחרי לידת תינוק זכר.
+*ליל ערב ה[[ברית מילה]], שבו [[אבא|אב]] התינוק לומד תורה כל הלילה לשמירת התינוק.
+*לילות [[הושענא רבה]], [[שביעי של פסח]], וליל [[שבועות]], בהם לא ישנים כל הלילה לפי [[מנהג חב"ד]]{{הערה|[[היום יום]] כ"א ניסן - שביעי של פסח}}
+==בתורת החסידות==
+לילה הוא בחינת [[חושך]]{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי}}.כמו שכתוב{{הערה|בראשית א ה}} {{ציטוטון|ולחושך קרא לילה}}. דהיינו שאין מאיר [[גילוי]] [[אלוקות]] בעולם. ואז{{הערה|שם=צב|ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי}} אין ניכר המעלה שבדבר ה[[טוב]], והחסרון שבדבר ה[[רע]] (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).
+ולכן ה[[גלות]] נמשלה לחושך{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן}}, כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל ב[[כחות הגלוים]], וה[[גאולה]] נמשלה ליום שהוא אור ו[[גילוי]].
+הלילה גם נותן מקום להתגברות ה[[קליפות]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט}}. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.
+ה[[עולם הזה]] גם נמשל ללילה{{הערה|שם=צב}}, מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב{{הערה|[[תהלים צ"ב]] פסוק ג'}} {{ציטוטון|להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות}}, שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן {{ציטוטון|בבוקר '''חסדך'''}} שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת [[אמונה]] בלבד, שאינה חודרת ב[[פנימיות]], כי אין גילוי אלוקות.
+אבל מצד שני{{הערה|[[תורה אור]] מקץ לז}}, דוקא מתוך ה[[העלם]] של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו [[גילוי|גילוים]]. וזהו שכתוב{{הערה|ישעיה כו ט}} {{ציטוטון|נפשי איויתיך בלילה}}, שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.
+==ראו גם==
+*[[לוח השנה העברי]]
+*[[חושך]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:זמן]]
+[[קטגוריה:בריאת העולם]]