חסידות טולנא: הבדלים בין גרסאות בדף
(מויקיפדיה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| (47 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד טאלנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מטולנא]] | |||
'''חסידות טולנא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי | '''חסידות טולנא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי דוד מטולנא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]]. | ||
רבי דוד מטולנא, נולד בשנת [[תקס"ח]], ונפטר בי' ב[[אייר]] [[תרמ"ב]]. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא. | |||
אחד מצאצאיו היה רבי '''יוחנן טווערסקי''' ממונטריאל, האדמו"ר '''מטולנא'''. עמו אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים. בשנת תש"ז הוא התייעץ עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להדפסת הספר רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], | אחד מצאצאיו היה רבי '''יוחנן טווערסקי''' ממונטריאל, האדמו"ר '''מטולנא'''. עמו אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים. בשנת [[תש"ז]] הוא התייעץ עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להדפסת הספר של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], [[מאור עיניים]]. אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח השתתפות בסך מאה דולרים{{הערה|1=[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ [[חלק י"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=af0bce4f-063c-4392-9da0-d2c5cd1581bf&st=%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%90&pgnum=452 עמ' תל"ג.].}} בשנת [[תש"י]] שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תודה על כך שהוא מקרב את תלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאל{{הערה|1=[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ו' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31606&hilite=1bf5c4c2-6048-43c2-861e-6ba5d214f649&st=%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%90&pgnum=238 עמ' ר'].}}. | ||
ב[[כ"ה בכסלו]] [[תשנ"ט]], לאחר פטירת האדמו"ר מטולנא, הוכתר האדמו"ר כיום, הרב '''יצחק מנחם וינברג''' נכדו של האדמו"ר מטולנא. הידוע בקשריו הענפים עם חב"ד. | |||
(נולד ב[[כ"ה בתשרי]] [[תשי"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[חסידות טולנה|טולנה]]. | (נולד ב[[כ"ה בתשרי]] [[תשי"ג]]) הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[חסידות טולנה|טולנה]]. | ||
וינברג נולד ב[[ירושלים]] לר' ישראל צבי וינברג | == רבי יצחק מנחם וינברג == | ||
[[קובץ:טולנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מטולנא]] | |||
הרב יצחק מנחם וינברג נולד ב[[ירושלים]] לר' ישראל צבי וינברג ולמרת גיטל מירל בריינדל לאה לבית טברסקי, בתו של האדמו"ר יוחנן טברסקי מטולנה. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר בבית וגן, מאוחר יותר עבר לישיבה הכלל חסידית כוכב מיעקב - טשבין, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר ה[[ישראל אלתר|"בית ישראל"]] מגור נכנס לישיבת סוכטשוב. | |||
תלמיד מובהק של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], וגם של הרב יהודה לייב רבינוביץ. [[נישואין|נשא]] את מרים רבקה, בתו של הרב יעקב יצחק ויסבלום מ[[חיפה]]. גיסו הרב אורי ויסבלום מכהן כ[[משגיח]] בישיבת נחלת הלויים, גיסו הרב [[משה שלמה סלונים]] שקירב אותו רבות לחב"ד וגיסיו האחרים משמשים במשרות רבנות ב[[בני ברק]] וב[[חיפה]]. | |||
לאחר נישואיו למד | לאחר נישואיו למד בכולל, ולאחר מכן מונה ל[[ר"מ]] בישיבת שפת אמת בירושלים. בשנת [[תשנ"ט]] נפטר סביו רבי יוחנן מטולנא ובהיותו בכור הנכדים וכבקשת סביו נבחר הרב וינברג לאדמו"ר. | ||
הרב וינברג ידוע כאיש חינוך וכמרצה, ועוד לפני היותו אדמו"ר נשא דרשות ושיעורים בנושאי [[חינוך]]. | הרב וינברג ידוע כאיש חינוך וכמרצה, ועוד לפני היותו אדמו"ר נשא דרשות ושיעורים בנושאי [[חינוך]]. | ||
==מספריו== | בשנת [[תשס"ה]] הוא היה אורח ערב ההצדעה החגיגי של שלוחי הרבי בשדה החינוך{{הערה|1=[http://www.col.org.il/search.rtx?query=%EE%E8%E5%EC%F0%E0]. {{קישור שבור|ד' אדר תשפ"א}}}}. | ||
===מספריו=== | |||
* '''המה ינחמוני''' - שיחות על סדר [[פרשת השבוע]] שנאמרו בבית משפחת לוי ב[[אפרת]] לזכר אחותו. | * '''המה ינחמוני''' - שיחות על סדר [[פרשת השבוע]] שנאמרו בבית משפחת לוי ב[[אפרת]] לזכר אחותו. | ||
== קישורים | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/2369196_0.15406.mp3 שיחה מהאדמו"ר מטולנא אודות הרבי] | |||
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=40954 האדם השלם, הרבי מליובאוויטש] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:04, 17 בפברואר 2021
חסידות טולנא הינה חסידות בת של חסידות צ'רנוביל. נוסדה על ידי רבי דוד מטולנא, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל.
רבי דוד מטולנא, נולד בשנת תקס"ח, ונפטר בי' באייר תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
אחד מצאצאיו היה רבי יוחנן טווערסקי ממונטריאל, האדמו"ר מטולנא. עמו אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים. בשנת תש"ז הוא התייעץ עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להדפסת הספר של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מאור עיניים. אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב כי הדבר נכון מאוד והוא זיכוי הרבים, ואף שלח השתתפות בסך מאה דולרים[1] בשנת תש"י שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תודה על כך שהוא מקרב את תלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאל[2].
בכ"ה בכסלו תשנ"ט, לאחר פטירת האדמו"ר מטולנא, הוכתר האדמו"ר כיום, הרב יצחק מנחם וינברג נכדו של האדמו"ר מטולנא. הידוע בקשריו הענפים עם חב"ד. (נולד בכ"ה בתשרי תשי"ג) הוא האדמו"ר הנוכחי מטולנה.
רבי יצחק מנחם וינברג[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יצחק מנחם וינברג נולד בירושלים לר' ישראל צבי וינברג ולמרת גיטל מירל בריינדל לאה לבית טברסקי, בתו של האדמו"ר יוחנן טברסקי מטולנה. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר בבית וגן, מאוחר יותר עבר לישיבה הכלל חסידית כוכב מיעקב - טשבין, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור נכנס לישיבת סוכטשוב.
תלמיד מובהק של הרב ברוך שמעון שניאורסון, וגם של הרב יהודה לייב רבינוביץ. נשא את מרים רבקה, בתו של הרב יעקב יצחק ויסבלום מחיפה. גיסו הרב אורי ויסבלום מכהן כמשגיח בישיבת נחלת הלויים, גיסו הרב משה שלמה סלונים שקירב אותו רבות לחב"ד וגיסיו האחרים משמשים במשרות רבנות בבני ברק ובחיפה.
לאחר נישואיו למד בכולל, ולאחר מכן מונה לר"מ בישיבת שפת אמת בירושלים. בשנת תשנ"ט נפטר סביו רבי יוחנן מטולנא ובהיותו בכור הנכדים וכבקשת סביו נבחר הרב וינברג לאדמו"ר.
הרב וינברג ידוע כאיש חינוך וכמרצה, ועוד לפני היותו אדמו"ר נשא דרשות ושיעורים בנושאי חינוך.
בשנת תשס"ה הוא היה אורח ערב ההצדעה החגיגי של שלוחי הרבי בשדה החינוך[3].
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המה ינחמוני - שיחות על סדר פרשת השבוע שנאמרו בבית משפחת לוי באפרת לזכר אחותו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג עמ' תל"ג..
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמ' ר'.
- ↑ [1]. (הקישור אינו פעיל, ד' אדר תשפ"א)
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |