שמעון בן ציון אייזנבך (אילת): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:33, 11 בפברואר 2021

ערך זה עוסק בשליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת. אם התכוונתם לסבו, הרב שמעון בן ציון, ראו שמעון בן-ציון אייזנבך.

הרב שמעון בן ציון אייזנבך (יליד שנת תשכ"ג, 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח הרבי באילת ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

תולדות חיים

נולד בשיכון חב"ד בירושלים בכ"ה אלול תשכ"ג לאביו הרב צבי אייזנבך ונקרא על שם סבו הרב שמעון בן ציון אייזנבך. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ולרבנית מנוחה רחל, כצאצא של אדמו"ר הזקן.

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת תש"מ זכה בגורל שנערך על נסיעה לרבי ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ליחידות פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].

בשנת תשמ"ב יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי^[^{דרוש מקור]}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב שמואל יהודה ויינפלד (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד) שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד בכולל במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי שליח הרבי באילת הרב ישראל גליצנשטיין להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' מענדל פוטרפס ור' זאב וולף קסלמן התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות'.

פעילות ציבורית

באדר תנש"א כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב אייזנבך על פעילותיו בעירו, "נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ"^[1].

במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חב"ד בעיר, הרב אייזנבך כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי, "כמה ספרי תורה חסרים". לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי,כי לא הובן כוונתו^[2]:

"הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')", ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי "אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?". ואכן, בשנת תשנ"ב הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר אריק שרון, הרב יצחק דוד גרוסמן ועוד אישי ציבור ורבנים.

כאשר הוקמה שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת תשע"ו הקים דגם מיוחד של המשכן^[3]. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת רש"י.

הרב אייזנבך ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, מאיר יצחק הלוי, אתו הוא מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר.

בשנת תש"פ, הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר^[4].

כמו כן, הרב אייזנבך ידוע כמומחה בלימוד הרמב"ם, ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם בארץ ישראל.

בשנת תשע"ט החל לפרסם באתר חב"ד און ליין מדור בשם 'סיפורים מכלי ראשון'^[5] ובו סיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם הרבי מה"מ.

ספריו

אביסל יידישקייט - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת הרבי, אילת תשנ"ב.
תרי"ג מצות - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, ירושלים תש"נ
עיקרי החשבונות - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי הרמב"ם היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח
בזאת תבחנו-מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב יצחק צבי אייזנבך

משפחתו

בנו, הרב מנחם מענדל, שליח הרבי באילת

חתניו

הרב חיים זקלס משפיע בישיבת תות"ל באלעד
הרב אליעזר זוננפלד ר"מ בישיבת תות"ל באלעד
הרב לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי באילת
הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת

קישורים חיצוניים

נתן אברהם, מבתי אונגרין לאילת, בתוך שבועון בית משיח לרגל חג השבועות
ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים
הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת

הערות שוליים

↑ "בית חיינו" גליון מס' 70
↑ מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.
↑ דגם המשכן הוקם באילת
↑ ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו כ"א תשרי תשע"ד.
↑ בתחילה היה מפרסם סיפורים מהרב מנחם מענדל פוטערפס שאצלו למד בישיבה

[1] "בית חיינו" גליון מס' 70

[2] מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.

[3] דגם המשכן הוקם באילת

[4] ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו כ"א תשרי תשע"ד.

[5] בתחילה היה מפרסם סיפורים מהרב מנחם מענדל פוטערפס שאצלו למד בישיבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ב[[אדר]] [[תנש"א]] כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב אייזנבך על פעילותיו בעירו, {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"בית חיינו" גליון מס' 70}}.
-במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חב"ד בעיר, הרב אייזנבך כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי, {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי,כי  לא הובן כוונתו{{הערה|מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.}}:
+במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חב"ד בעיר, הרב אייזנבך כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי, {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי,כי לא הובן כוונתו{{הערה|מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.}}:
 {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן, בשנת [[תשנ"ב]] הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים.