מסכת פסחים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ה " ב־" תשמ"ה ")
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:קרבן פסח.jpg|left|thumb|300px|שחיטת הפסח בעזרה]]
[[קובץ:קרבן פסח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שחיטת הפסח בעזרה]]
'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים]''' כוללת עשרה פרקים, המתפרסים על מאה ועשרים דפים.
'''מסכת פסחים''' כוללת עשרה פרקים, המתפרסים על מאה ועשרים דפים.


נושא המסכת הוא [[חג הפסח]]; [[ביעור חמץ]], דיני [[ערב פסח]], [[שחיטה|שחיטת]] [[קרבן פסח]] וצלייתו, [[מצוות מצה]], וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מ[[מחזור הלימוד בישיבות חב"ד|המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]] במחזור של שמונה שנים, והיא הנלמדת ב[[תשע"א|שנה זו]].
נושא המסכת הוא [[חג הפסח]]; [[ביעור חמץ]], דיני [[ערב פסח]], [[שחיטה|שחיטת]] [[קרבן פסח]] וצלייתו, מצות [[מצה]], וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד|המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]] במחזור של שמונה שנים.


== ביאורי הרבי ==
== ביאורי הרבי ==
===עצתו של רבי יהודה ===
===עצתו של רבי יהודה ===
במסכת{{הערת שוליים|1=[[פסחים]] ג, ב.}} מסופר אודות גוי שאמר ל[[רבי יהודה בן בתירא]] שהוא עולה מדי שנה ל[[ירושלים]] ואוכל [[קרבן פסח]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל קרבן פסח חייב מיתה.
במסכת{{הערה|1=[[פסחים]] ג, ב.}} מסופר אודות גוי שאמר ל[[רבי יהודה בן בתירא]] שהוא עולה מדי שנה ל[[ירושלים]] ואוכל [[קרבן פסח]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל [[קרבן פסח]] חייב מיתה.


תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.
תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.
שורה 12: שורה 12:
על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?
על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?


ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}}
ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}}
===פסח שני===
===פסח שני===
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג כשלעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית [[קרבן פסח]] (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.


דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}
דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערה|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}
=== ביאורים נוספים ===
=== ביאורים נוספים ===
*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת רבי מאיר וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 189 (עמ' 201)]
*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת רבי מאיר וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 189 (עמ' 201)]
שורה 38: שורה 38:
*'''עו ב.''' לא בא מתחילתו אלא לאכילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=115 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 106 (עמ' 115)]
*'''עו ב.''' לא בא מתחילתו אלא לאכילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=115 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 106 (עמ' 115)]


*'''פח א.''' לא כ[[אברהם]] שכתוב בו הר, ולא כ[[יצחק]] שכתוב בו שדה, אלא כ[[יעקב]] שקראו בית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=83 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 70 (עמ' 83)]
*'''פח א.''' לא כ[[אברהם]] שכתוב בו הר, ולא כ[[יצחק]] שכתוב בו [[שדה]], אלא כ[[יעקב]] שקראו בית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=83 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 70 (עמ' 83)]


*'''פט א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רנח (ע' 246)]
*'''פט א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רנח (ע' 246)]
שורה 61: שורה 61:


*ביאור על [[הצמח צדק]] (דף טז ע"ב) מהרבי: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=194 שערי המועדים עמ' רה (עמ' 194)]
*ביאור על [[הצמח צדק]] (דף טז ע"ב) מהרבי: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=194 שערי המועדים עמ' רה (עמ' 194)]
==קישורים חיצוניים==
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־23:20, 9 בפברואר 2021

שחיטת הפסח בעזרה

מסכת פסחים כוללת עשרה פרקים, המתפרסים על מאה ועשרים דפים.

נושא המסכת הוא חג הפסח; ביעור חמץ, דיני ערב פסח, שחיטת קרבן פסח וצלייתו, מצות מצה, וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מהמסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד במחזור של שמונה שנים.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עצתו של רבי יהודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת[1] מסופר אודות גוי שאמר לרבי יהודה בן בתירא שהוא עולה מדי שנה לירושלים ואוכל קרבן פסח, ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל קרבן פסח חייב מיתה.

תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.

על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה?

ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל[2]

פסח שני[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג כשלעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי פסח שני הוא למעשה חיוב נפרד על כל יהודי מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.

דברים אלו מבוססים על פי שיטת הרוגוצ'ובי, שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.[3]

ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסכת פסחים

הערות שוליים

  1. ↑ פסחים ג, ב.
  2. ↑ שיחות קודש תש"ל ח"ב.
  3. ↑ שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רס.
מסכתות הש"ס
סדר זרעים ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_פסחים&oldid=455815"