דבר מלכות נח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


==סיכום==
==סיכום==
*'''אות א'.''' שבת [[פרשת נח]] היא שבת כללית לכל השנה, כי בה '''נשלמת''' עבודת [[שבעת ימי הבנין|שבעת ימי המעשה]] (כמודגש בשמה "נח" - מנוחה). היות השבת כללית היא '''בפועל''', בשונה מ[[שבת בראשית]] שהיא כללית '''בכח''' (כפי שיוסבר בהמשך).
*'''אות א'.''' שבת [[פרשת נח]] היא שבת כללית לכל השנה, כי בה '''נשלמת''' עבודת [[שבעת ימי הבנין|שבעת ימי המעשה]]{{הערה|כמודגש בשמה "נח" - מנוחה.}}. כלליותה היא '''בפועל''', בשונה מ[[שבת בראשית]] שהיא כללית '''בכח'''.


*'''אות ב'.''' ההבדל בין השבתות מתבטא גם ב[[פרשה|פרשות השבוע]] ש[[קריאת התורה|קוראים]] בהם: ב[[פרשת בראשית]], מסופר אודות [[בריאת העולם|קיום העולם]] מצד בריאתו של [[הקב"ה]] - "בכח". וב[[פרשת נח]], מסופר על קיום העולם כפי שהוא מצד [[עבודה|עבודת]] ה[[נבראים]], שגם כשהנבראים חוטאים העולם ממשיך להתקיים{{הערה|"לא ישבותו" לגבי ברית ה[[קשת בענן]]}}. - "בפועל".
*'''אות ב'.''' ההבדל בין השבתות מתבטא גם ב[[פרשה|פרשות השבוע]] ש[[קריאת התורה|קוראים]] בהם: ב[[פרשת בראשית]], מסופר אודות [[בריאת העולם|קיום העולם]] מצד בריאתו של [[הקב"ה]] - "בכח". וב[[פרשת נח]], על קיום העולם כפי שהוא מצד [[עבודה|עבודת]] ה[[נבראים]], שגם כשהנבראים חוטאים העולם ממשיך להתקיים{{הערה|"לא ישבותו" לגבי ברית ה[[קשת בענן]]}}. - "בפועל".


*'''אות ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''[[הוי' הוא האלוקים]]'''.
*'''אות ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''[[הוי' הוא האלוקים]]'''.
שורה 25: שורה 25:
*'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך.
*'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך.


*'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה נשללת כל תנועה של צער, ולהיפך - רגש [[שמחה]] שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה'גם במצב שחטא.
*'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה אין כל צער, אלא רגש של [[שמחה]] שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה', גם במצב שחטא.


*'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]].
*'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]].
שורה 32: שורה 32:


[[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" <small>זלמן קליינמן</small>]]
[[קובץ:קידוש לבנה.jpg|250px|ממוזער|"ב[[בגד]]ים נאים וברחובה של עיר" <small>זלמן קליינמן</small>]]
*'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה|סנהגרין מב א}}, שקידוש לבנה הוא כקבלת פני [[שכינה]]. ומבאר הרבי, שבזמן ה[[גלות]] אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה{{הערה|ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים כבשמחת נישואין - בקידוש לבנה}}.
*'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה|סנהדרין מב א}}, שקידוש לבנה הוא כקבלת פני [[שכינה]]. ומבאר הרבי, שבזמן ה[[גלות]] אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה{{הערה|ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים בקידוש לבנה - כבשמחת נישואין.}}.
   
   
*'''אות י"א'.''' הביאור לפי [[פנימיות התורה]]: ה[[ירח]] רומז ל[[ספירת המלכות]], שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מה[[שמש]] - [[זעיר אנפין]] (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. וב[[ימות המשיח]] שיהיה אור ה[[לבנה]] כאור ה[[חמה]], יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו ב[[גלות]] (במיעוט הירח) שעל ידה{{הערה|ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"}} באים ל[[גאולה]] (התחדשות הירח).
*'''אות י"א'.''' הביאור לפי [[פנימיות התורה]]: ה[[ירח]] רומז ל[[ספירת המלכות]], שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מה[[שמש]] - [[זעיר אנפין]] (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. וב[[ימות המשיח]] שיהיה אור ה[[לבנה]] כאור ה[[חמה]], יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו ב[[גלות]] (במיעוט הירח) שעל ידה{{הערה|ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".}} באים ל[[גאולה]] (התחדשות הירח).


*'''אות י"ב'.''' לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: ב[[בגד]]ים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, ב[[זמן]] - אחרי ז' ימים למולד וב[[מוצאי שבת]], והעיקר: מתוך כוונה ובקשה ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].
*'''אות י"ב'.''' לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: ב[[בגד]]ים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, ב[[זמן]] - אחרי ז' ימים למולד וב[[מוצאי שבת]], והעיקר: מתוך כוונה ובקשה ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

גרסה מ־01:53, 23 באוקטובר 2020

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
" הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו! "

– סוף אות ט

" (כ"ק אדמו"ר שליט"א הכריז בניגון המקובל:) הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, לשנה הבאה בירושלים! "

– סיום השיחה

דבר מלכות נח היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נח, ד' חשון תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.

השיחה עוסקת בחשיבותה של שבת פרשת נח בהיותה שבת כללית לכל השנה בפועל, לאחר שבת בראשית שהיא שבת כללית בכח. הרבי גם מסביר את המעלה שבשבת נח, בכך שהיא מגלה את שם הוי"ה הבלי גבולי, בשם אלוקים - גבול העולם. בהמשך השיחה הרבי מסביר על עבודת החשבון נפש שבשבת נח שהיא מתוך שמחה דוקא, ומסיק מהחשבון צדק שמשיח צריך לבוא, ולסיום - מעורר על החשיבות של קידוש לבנה, שיש לכוון בה על מלך המשיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

בעקבות השיחה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

יש על היוזמות של קידוש לבנה. אשמח באם תוסיפו.

סיכום

  • אות ג'. בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי בשם אלוקים[3] - צמצום והעלם האור האלוקי (או שם הוי' שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ומציאות העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם[4], וניכר בגלוי שהוי' הוא האלוקים.
  • אות ד'. גילוי הוי' באלוקים מתבטא בתוכן פרשת נח, בהתייחסו על גרמי השמים ש"לא ישבותו" - שזה מורה שגם בעצמים גשמיים אלו, מתגלה עצמות אין סוף - שלא ישבותו לעולם. עוד ביטוי לזה, ב"את קשתי נתתי בענן" - שהוא השתקפות של השמש - גילוי, בענן - אדים העולים מהארץ הגשמית - שבמציאות הגשמיות (אלקים), מתגלה השמש (הוי"ה).
  • אות ה'. המעלה שבעבודה 'בפועל' על העבודה 'בכח', מרומז בפרשת לך לך שקוראים במנחה שבשבת זו. "לך לך" (פעמיים) הוא הליכת והתנהגות האדם בעולם, שלא בערך למצבו הקודם. ואז מתגלה ה"אשר אראך" - גילוי המהות העצמית של היהודי, שגם בהיותו במציאות העולם, הוא קשור עם אלוקות ומגלה אותה בעולם.
  • אות ו'. היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל השנה הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך.
  • אות ז'. יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן בחשבון נפש[5]. בחשבון נפש שלוש סוגים: א'. שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. ב'. שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. ג'. השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה אין כל צער, אלא רגש של שמחה שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה', גם במצב שחטא.
  • אות ט'. בשבת נח של שנה זו (תשנ"ב), יש לערוך חשבון נפש מיוחד בנוגע לגאולה: הרי כבר מזמן הכריז האדמו"ר הריי"צ שעומדים מוכנים לקבלת פני משיח. (ולמרות שבכל אחד ואחד ישנם ענינים הדורשים תיקון, אין זה מפריע לשלימות וכללות ישראל, וזה כמו שריטה קטנה בגוף בריא.) ואם כך זה היה בזמן הרבי הריי"צ, כל שכן וקל וחומר עכשיו - שמשיח מוכרח לבוא, וזה רק תלוי במשיח עצמו!
בגדים נאים וברחובה של עיר" זלמן קליינמן
  • אות י'. יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג הקידוש לבנה: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' הטביע בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא[7], שקידוש לבנה הוא כקבלת פני שכינה. ומבאר הרבי, שבזמן הגלות אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה[8].
  • אות י"א'. הביאור לפי פנימיות התורה: הירח רומז לספירת המלכות, שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מהשמש - זעיר אנפין (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. ובימות המשיח שיהיה אור הלבנה כאור החמה, יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו בגלות (במיעוט הירח) שעל ידה[9] באים לגאולה (התחדשות הירח).
  • אות י"ב'. לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: בבגדים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, בזמן - אחרי ז' ימים למולד ובמוצאי שבת, והעיקר: מתוך כוונה ובקשה לזירוז הגאולה.
  • אות י"ג'. יהי רצון שעוד לפני קידוש לבנה יבוא המשיח, ויהיה יחוד הוי' ואלקים. (הרבי הכריז שבע פעמים: "הוי' הוא האלקים")


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. כמודגש בשמה "נח" - מנוחה.
  2. "לא ישבותו" לגבי ברית הקשת בענן
  3. "בראשית ברא אלוקים"
  4. "ונח מצא חן בעיני הוי'
  5. במיוחד בענינים של בין אדם לחבירו.
  6. זמן אמירת השיחה
  7. סנהדרין מב א
  8. ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים בקידוש לבנה - כבשמחת נישואין.
  9. ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".

קישורים חיצוניים