ויעקב הלך לדרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
קופיץ בערפו (שיחה | תרומות) (←רקע) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | ||
[[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א | [[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}. | ||
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}. | [[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}. | ||
ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | ||
במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479}}. | ||
בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}. | בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}. | ||
גרסה מ־16:03, 13 באוקטובר 2020
"ויעקב הלך לדרכו" הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.
בליובאוויטש ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי שמחת תורה[1] ובמוצאי שבת בראשית[2].
רקע
הפסוק המופיע בספר בראשית[3] "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי ממוצאי יום הכיפורים אחר סיום עבודת התשובה ביום הכיפורים[4].
הרבי הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת[5].
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה[6].
זמני ההכרזה
הרבי הביא מהמשך וככה תרל"ז של אדמו"ר המהר"ש מאת אדמו"ר הזקן שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר במוצאי יום הכיפורים[7].
ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" בליובאוויטש הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"[8].
במוצאי שבת בראשית נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם[9]. בסיום מעמד כוס של ברכה במוצאי שבת בראשית תשמ"ה הכריז הרבי מילים אלו[10].
בשבת פרשת נח בשנת תשי"ז הורה הרבי לגבאי לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"[11].
משל הסוחר
המשל שהביא אדמו"ר הריי"צ לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב זאב ריטרמן, ויעקב הלך לדרכו
- יוצאים לדרך באתר חב"ד אורג
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ
- ↑ בראשית לב ב
- ↑ המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ
- ↑ שיחת יום שמח"ת תשי"א
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ
- ↑ התוועדויות ע' 479
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז
- ↑ שיחת שמיני עצרת תש"ז
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)