תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הגהה מינימלית) |
(הרחבה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. | באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. | ||
כמה ספרי [[תורת חסידות חב"ד]] הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מ[[אגרת התשובה]] - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, ה[[תניא]], וכן ספרי [[אדמו"ר האמצעי]] [[שערי תשובה]], [[דרך חיים]] ו[[פוקח עוורים]]. | |||
==תשובה תתאה ותשובה עילאה== | ==תשובה תתאה ותשובה עילאה== | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה. | תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה. | ||
===תשובה עילאה=== | ===תשובה עילאה=== | ||
תשובה עילאה ענינה [[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן בדביקות שב[[תפילה]]. | תשובה עילאה ענינה [[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן בדביקות שב[[תפילה]]{{הערה|אגרת התשובה פרקים ח'-ט'.}}. | ||
==תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא== | ==תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא== | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ"א]] חלק א' עמ' 3 (545)]}} | בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ"א]] חלק א' עמ' 3 (545)]}} | ||
==תיקוני תשובה ותעניות== | |||
בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים. | |||
בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. '''תשובת הבאה''' - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. '''תשובת הגדר''' - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. '''תשובת המשקל''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. '''תשובת הכתוב''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחילף ל[[כרת]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}. | |||
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.}} וה[[סמ"ג]]{{הערה|ספר מצוות גדול, עשין טז.}}. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות: | |||
א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}. | |||
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|אגרת התשובה פרק ב'.}}. | |||
===תיקונים לחוזר על החטא כמה פעמים=== | |||
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני תשובה אלה: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא{{הערה|1=[www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1.39?lang=he&with=all&lang2=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה]}}.}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|אגרת התשובה פרק ג'.}}. | |||
==עבודת התשובה כיום== | ==עבודת התשובה כיום== | ||
| שורה 45: | שורה 63: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[[אגרת התשובה]]''' מאת [[אדמו"ר הזקן]] | *'''[[אגרת התשובה]]''' מאת [[אדמו"ר הזקן]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־18:48, 17 ביוני 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תשובה היא מצווה המוטלת על מי שנכשל בעבירה, שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו להתוודות ולבקש מחילה מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך בעבודת השם וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא בעל תשובה, ומדריגתו גבוהה מדרגת צדיק שלא חטא.
על פי תורת החסידות, התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של הנפש האלוקית לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהיתה טרם ירידתה לעולם הזה, להיות דבוקה בקדוש ברוך הוא.
באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: תשובה תתאה היא התשובה על העבירות, ותשובה עילאה היא השבת הנפש האלוקית לשרשה.
כמה ספרי תורת חסידות חב"ד הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מאגרת התשובה - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, התניא, וכן ספרי אדמו"ר האמצעי שערי תשובה, דרך חיים ופוקח עוורים.
תשובה תתאה ותשובה עילאה
תשובה תתאה
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. בתשובה זו מתקנים את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת ספירת המלכות, ה' תתאה לקליפות, ולכן נקראת "תשובה תתאה".
המינימום הנדרש לפי התורה בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא - כלומר, להחליט בלב שלם לעזוב את הדרך הרעה ומכאן ולהבא לנהוג רק כרצון ה', הן במצוות עשה והן במצוות לא תעשה[1].
הדרך להצליח בעשיית התשובה בתשובה תתאה כך שיהיה לה קיום, היא על ידי שני דרכים:
א) לעורר רחמים על הנשמה האלוקית, על ידי ההתבוננות במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה למרירות. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן תיקון חצות.
ב) ביטוש והשפלת הגאווה של הקליפה, על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי סיגופים ותעניות, ואם על ידי חשבון נפש על מעשיו[2].
תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה.
תשובה עילאה
תשובה עילאה ענינה דביקות בה' על ידי התבוננות בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי לימוד התורה וגמילות חסדים, והן בדביקות שבתפילה[3].
תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא
בגדר מצות התשובה שני ענינים[4]:
א) חיוב מצד הגברא. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו חיוב יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה.
ב) חיוב מצד החפצא. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על כל אחד לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ביום הכיפורים.
חרטה
חרטה היא רגש פנימי עמוק המביא את האדם לרגש של מרירות (ולא של עצבות). חרטה היא רגש של הכרת הטעות, הבנת הרע והחיסרון שבדרך הלא נכונה, המביא לידי החלטות טובות. חרטה שאינה מביאה לידי החלטות טובות אינו רגש תועלתי כלל; שהרי גם רשעים מלאים חרטה, אך אינם מוזרים בהם ממעשיהם. חרטה היא אחת משלושת הדברים המבוארים בהלכה כחלק מעשיית התשובה: חרטה, וידוי, וקבלה על העתיד.
בכתבי אדה"ז מופיע כי עבודת התשובה צריכה ליעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה[5]
תיקוני תשובה ותעניות
בספרי המוסר החל מהראשונים, כמו הרוקח וספר חסידים, ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן תעניות וסיגופים רבים.
בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. תשובת הבאה - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. תשובת הגדר - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. תשובת המשקל - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. תשובת הכתוב - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחילף לכרת)[6].
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות הרמב"ם[7] והסמ"ג[8]. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות:
א) עבור הכפרה: מכיוון שישנן עבירות חמורות, כריתות ומיתות בית דין, שעבור כפרתן נדרש האדם לייסורים בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים[9].
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא קרבן עולה, אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו[10]. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'[11].
תיקונים לחוזר על החטא כמה פעמים
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני תשובה אלה: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא[12].}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת[דרוש מקור][13].
אדמו"ר הזקן מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים - על פי דברי הזוהר[14] שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם[15].
עבודת התשובה כיום
בגמרא[16] נאמר שכלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.
כיום הרבי מסביר שמה שהגמרא אמרה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" - הרי לא רק שכלו כל הקיצין כבר מזמן הגמרא אלא שגם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי הרבי הריי"צ, וגם בשם הגאון הרגצ'ובי, שאנחה של יהודי היא תשובה עילאה, ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
בהקשר לזה הרבי מזכיר רבות את הגמרא במסכת קידושין האומרת שבמקרה ואחד קידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור אפילו אם הוא בפועל רשע גמור היא מקודשת, שמא הוא הירהר תשובה בלבו, והרבי הסביר שמאחר שכל אחד מישראל הירהר תשובה לא פעם אחת בחייו מוכרחים אנו לומר שבני ישראל סיימו כבר את עבודת התשובה הנצרכת להבאת הגאולה.
ואף[17] שכל אחד יודע אצלו על דברים הצריכים תיקון הרי זה רק ענין פרטי ואין זה מעכב כלל את הגאולה, וזה שהגאולה עדין לא הגיעה הוא דבר שאינו מובן כלל! ולכן אם נשאר משהו לעשות זה ודאי לא עבודת התשובה אלא שליחות אחת עיקרית שהיא השער ודרכה עולים כל ענייני השליחות, והיא - קבלת פני משיח צדקנו, וכשישלימו זאת - המלך המשיח יוכל להשלים את שליחותו ולהוציא את בני ישראל מהגלות.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- עבודת התשובה
קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו' - התשובה בראי החסידות, יחידת לימוד בנושא התשובה בהוצאת מערכת 'מעיינותיך'
- הרבי - להתקדם
ראו גם
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
הערות שוליים
- ↑ אגרת התשובה פרק א'.
- ↑ אגרת התשובה פרק ז'.
- ↑ אגרת התשובה פרקים ח'-ט'.
- ↑ ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.
- ↑ שיחות קודש תשכ"א חלק א' עמ' 3 (545)
- ↑ ספר הרוקח, הלכות תשובה.
- ↑ ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.
- ↑ ספר מצוות גדול, עשין טז.
- ↑ אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', בשיעורים בספר התניא.
- ↑ זבחים ז, א.
- ↑ אגרת התשובה פרק ב'.
- ↑ [www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1.39?lang=he&with=all&lang2=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה]
- ↑ ראה גם שו"ת חוט השני סימן מז שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.
- ↑ חלק א עג, ב.
- ↑ אגרת התשובה פרק ג'.
- ↑ סנהדרין דף צז עמ' א
- ↑ דבר מלכות נח