המשכן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הדיון אמור להיות בערכים שעומדים להימחק ולכן יש לרשום את זה כך)
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|המשכן|אוהל מועד (בנפש)}}
{{איחוד|אוהל מועד (בנפש)|המשכן}}
{{איחוד|המשכן|אוהל מועד (אוהל משה)}}
{{איחוד|אוהל מועד (אוהל משה)|המשכן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - המשכן|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - המשכן|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}}
[[קובץ:דגם המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בגודל כמעט טבעי של המשכן, בסמוך לעיר [[אריאל]]]]
[[קובץ:דגם המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בגודל כמעט טבעי של המשכן, בסמוך לעיר [[אריאל]]]]

גרסה מ־16:28, 18 במאי 2020

מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך אוהל מועד (בנפש) עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך אוהל מועד (אוהל משה) עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
דגם בגודל כמעט טבעי של המשכן, בסמוך לעיר אריאל
המשכן

המשכן הוא כינוי למקום המיוחד להשראת ה"שכינה", על ידי יחוד מקום למשכן ארון העדות ולהקרבת הקרבנות באותה תקופה בה המשכן קיים, לעיתים המשכן נע ונד יחד עם עם ישראל ממקום למקום, כמו בתקופת שהותם במדבר.

בתורת החסידות

ציוה ה' בתורתו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", והיינו, שפנימיות הכונה של הקב"ה בבריאת העולמות - שנתאוה להיות לו יתברך דירה בתחתונים, בא לידי פועל בעיקר - על ידי המקדש, שבו השראת השכינה. ואמרו רז"ל: "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל, הוה אומר, שמהמשכן נמשכת השכינה לכל ישראל.

ומכיון "שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" (לאדם), לפיכך על ידי המשכת השכינה מהמשכן לישראל, נמשכת השכינה גם לכל הבריאה כולה.

במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "עזרה", "קודש" ו"קודש הקדשים".

בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו קרבנות. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד ארון הברית שבו הלוחות - תורה.

עיקר השראת השכינה והתגלות עצמותו יתברך במקדש - היתה בקודש הקדשים במקום הארון, ולכן נראה בו הנס ש"מקום הארון אינו מן המדה" - "נמנע הנמנעות".

בסוף ימי הבית ראשון, גנז המלך יאשיהו את ארון הברית במערות ומחילות שמתחת הר הבית, כדי שלא יפול ביד אויב, ומאז - וגם בימי בית שני, לא היה הארון בקודש הקדשים.

עשית דירה לו יתברך בתחתונים על ידי המקדש היא בשלושה שלבים:

  • אהל מועד.
  • משכן שילה.
  • בית המקדש.

אף על פי שעל כל השלושה הנ"ל נאמר "ושכנתי בתוכם", מכל מקום יש הבדל גדול ביניהם.

אהל מועד הוא המקום שבו מתקיים השלב הראשון של המשכת והתגלות השכינה למטה, וכמו שכתוב: "ונועדתי לך שם", וכן הוא אומר: "ונעדתי שמה לבני ישראל" שהוא המקום שבו קובע ה' מועד כדי להוועד עם בני ישראל.

אבל מכל מקום עדיין אין זה מבטא את שלימות ענין הדירה בתחתונים, שהרי בעיקרו - עשוי המשכן מעורות וצמר - סוג החי, ומעצי שיטים - סוג הצומח, שהם הסוגים העליונים שבנבראים.

ואף על פי שגם עפר המשכן (דומם) הוא חלק מהמשכן, וכפי המובן גם מהציווי - "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו'" - דבר המוכיח שגם בעפר הדומם של המשכן ישנה קדושה וסגולה רוחנית, אבל מכל מקום זה רק החלק הטפל שבמשכן, ואילו עיקרו של המשכן היה מסוג הצומח והחי.

דבר נוסף בענין אהל מועד - היותו דירת ארעי ולא קבע, וכמו שכתב "ואהיה מתהלך באהל", שאף על פי שבשעה שהוקם המשכן היתה בו השכינה אפילו בעפר המשכן, וכנ"ל, אך מכל מקום משפורק המשכן -בנסוע המחנה- לא נשארה קדושה בקרקע זו, והרי היא ככל המדבר הגדול והנורא כו'.

ומזה הראיה, שבמשכן עדיין לא חדרה השכינה לפנימיות ועצם החומר.

משכן שילה היה שלב מתקדם בעשיית הדירה בתחתונים, שקירותיו היו בנויים מאבנים - דומם, אף על פי שגגו היה עדיין מיריעות מסוג החי.

בית המקדש היוה את שלימות הכונה להיות לו יתברך דירה בתחתונים, שמלבד היותו כולו מאבנים (דומם) הנה השכינה וגילוי אור אין סוף ברוך הוא חדר לתוך פנימיות ועצם החומר - דירה ממש בתחתונים ממש, באופן שהשכינה לא זזה לנצח - ממקום המקדש בהר הבית.

כי אף על פי שארון הברית שבו ועל-ידו שורה השכינה במקדש - נגנז כנ"ל, מכל מקום, מאחר שמקום הגניזה הוא בהר הבית מתחת לקודש הקדשים, לא זזה השכינה ממקומה במקדש.

אפילו בזמן הזה כאשר אומות העולם מקיימים שם בית עבודה זרה ושעירים ירקדו שם רח"ל, בכל זאת נשאר המקום בקדושתו, ואין בכחם של רשעי האומות לסלק ח"ו את הקדושה מהר הבית.

מקורות לעיון:

תורה אור מג. ג', לקוטי שיחות חלק ו' 18, חלק ח' 26, חלק ט' 62, חלק כ"ד ראה א.

אתרים חיצוניים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")