צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 98: | שורה 98: | ||
===מוסדות שונים=== | ===מוסדות שונים=== | ||
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים. | *מקוואות חב"ד לגברים ולנשים. | ||
*אגודת קריית חב"ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]], | *אגודת קריית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], | ||
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]. | * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]. | ||
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. | *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. |
גרסה מ־22:00, 24 בספטמבר 2018
קהילת חב"ד | |
---|---|
קרית חב"ד בעיר | |
עיר | צפת |
מדינה | ארץ ישראל |
שכונה חב"דית | קרית חב"ד |
מייסדי הקהילה | הרב אריה לייב קפלן |
רב הקהילה | הרב מרדכי ביסטריצקי |
מוסדות | מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע |
שלוחים מרכזיים | הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף יצחק ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל |
מספר שלוחים | 8 |
מספר בתי חב"ד | 8 |
מספר משפחות בקהילה | כ-700 |
ראו גם | |
אישים בקהילת חב"ד צפת |
ארבעת ערי הקודש | |
---|---|
|
צפת היא עיר בצפון ארץ ישראל ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות בארץ הקודש המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת האדמו"ר הצמח צדק.
בשנות הלמ"דים שלח הרבי קבוצה של שלוחי קודש להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו אימפריית ענק של מוסדות חינוך המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את ישיבת חב"ד הגדולה בעולם, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי קבלה וחסידות.
ייסוד קהילת חב"ד בצפת
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.
בשנת תשל"ג, נקרא אריה לייב קפלן לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב אליהו אריה פרידמן, הרב אהרן יצחק לייכטר, הרב שמואל גולדשטיין, הרב אברהם גולדברג, הרב שניאור זלמן אליהו הנדל, הרב שלמה רסקין, הרב שלמה זלמן לבקיבקר הרב יוסף יצחק לבקיבקר ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.
בשנת תשל"ו, שלח הרבי קבוצת שלוחים לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - חסידי חב"ד ליובאוויטש, וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב יוסף יצחק וילשנסקי - ראש הישיבה בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, הרב לוי ביסטריצקי - רב הקהילה, הרב יוסף רוזנפלד - מנהל מכון אלטע, הרב אלתר אליהו פרידמן ועוד.
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.
בחודש תמוז תשל"ח הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את מפתח העיר כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', ובשיחה הבאה בהתוועדות דיבר אודות העיר צפת[1].
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב לוי ביסטריצקי, (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת תשנ"ג) התמנה כרב העיר.
ועד המנהלים
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן ובו היו חברים הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שלמה רסקין, הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב שאול לייטר והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד
ריכוזי חב"ד בעיר
קרית חב"ד
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד צפת, למקווה החב"די וללשכת רב הקהילה הרב מרדכי ביסטריצקי. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות הסמינר המקומי.
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.
גבעת שושנה
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע"ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.
בשנת תשע"א גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים[2].
שכונת כנען
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב"ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם' הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב"ד.
שכונת מנחם בגין
בשנת תשס"ט החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב בית הכנסת הרב ברוך חיים לבקיבקר.
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת תשע"ד מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.
קהילת חב"ד כיום
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת תשע"ח). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.
חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.
לאחר פטירת הרב לוי ביסטריצקי מונה בנו הרב מרדכי ביסטריצקי כממשיך דרכו.
בשנת תשע"ב החל ארגון ועד אברכי אנ"ש להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.
מוסדות חב"ד בעיר
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.
מוסדות החינוך
- מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
- גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
- בית ספר 'אור מנחם' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב מרדכי ידגר.
- בית ספר 'אור מנחם' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
- תיכון בית חנה בהנהלת הרב שלמה רסקין - חטיבת בניים (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב יוסף יצחק חיטריק.
- ישיבה גדולה (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב יוסף יצחק וילשנסקי.
- ישיבת קטנה (המונה כ-135 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב לוי יצחק ניסילעוויטש, הרב ישראל ווילשאנסקי והרב מנחם מענדל פרידמן.
- ישיבת חנוך לנער (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
- מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
- ישיבת צעירי השלוחים, (המונה כ-80 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
- מכון אלטע, מנהל: הרב יוסף רוזנפלד.
מוסדות שונים
- מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
- אגודת קריית חב"ד צפת - בהנהלת הרב חיים קפלן,
- אסנט - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב שאול לייטר.
- בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.
- ארגון נשי חב"ד.בהנהלת הרבנית חי'ה רחל הענדל
- ארגון ועד אברכי אנ"ש, בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.
- כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.
- כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי 'צמח צדק'. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק. בית הכנסת נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת תשל"ג בהוראת הרבי.
בתי חב"ד בעיר
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, התוועדויות ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל חיילי צה"ל הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
- איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
- מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
- נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
- נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
- עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
- רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.
- רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
חב"ד בעיריה
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור הרבי - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד[דרוש מקור][3]. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב שלמה רסקין ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת תשס"ט קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת תשע"ד הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים[4].
בית הקברות
ערך מורחב – בית העלמין צפת |
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של הרבי וזוג' מרת דבורה, הרב מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש), רבי לייב בעל היסורים, ר' זלמן משה היצחקי, ר' פינייע אלטהויז, ר' משה דובער גנזבורג, הרב אריה לייב קפלן, הרב לוי ביסטריצקי ועוד.
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו (נביאים[5]), גאונים, תנאים, אמוראים וראשונים, רוב הקברים אותרו על ידי האריז"ל, ברוח קודשו.
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בארץ הקודש, שלום דובער לוין, קה"ת, תשמ"ח.
- ימי תמימים, זושא וולף, תשס"ז - תשע"א.
- זושא וולף, ייסודה של קרית חב"ד בצפת - כפר חב"ד, תשס"ט.
קישורים חיצוניים
- כתבות על קהילת חב"ד בצפת באתר חב"ד אינפו
- שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת
- עיתון החייל, מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?, באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ תיאור הביקור נכתב בשיחות קודש תשל"ח כרך ב' עמ' 615.
- ↑ זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם" - באתר חב"ד און ליין - טז שבט תשסח.
- ↑ המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת? יח חשון התשע"ד (22.10.2013).
- ↑ כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה" יט חשון התשע"ד (23.10.2013).
- ↑ הכוונה היא אינה להושע בן בארי, שהרי האריז"ל אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע