הבדלים בין גרסאות בדף "שערי העזרה"
(←מזרח) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==מזרח== | ==מזרח== | ||
| − | {{ערך מורחב|ערך=שערי ניקנור]]}} | + | {{ערך מורחב|ערך=[[שערי ניקנור]]}} |
שערי העזרה במזרח היו מכונוים כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע. שם היו [[שערי נקנור]]. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]]. | שערי העזרה במזרח היו מכונוים כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע. שם היו [[שערי נקנור]]. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, מכיון שכאשר המצורעים היו מגיעים להר הבית, הם עמדו בין שערי ניקנור שהגינו עליהם מהחמה ומהגשמים, ושם הכניסו את ידיהם לעזרה. אם היו מקדשים את שערי העזרה, היו צריכים המצורעים לעמוד בעזרת נשים ולהושיט את ידיהם לשערי ניקנור, ואז לא היו השערים מגינים עליהם, ולכן לא קידשו אותם{{הערת שוליים|[[מסכת יבמות]] [[רבינו תם]] בד"ה זה נכנס.}}. | שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, מכיון שכאשר המצורעים היו מגיעים להר הבית, הם עמדו בין שערי ניקנור שהגינו עליהם מהחמה ומהגשמים, ושם הכניסו את ידיהם לעזרה. אם היו מקדשים את שערי העזרה, היו צריכים המצורעים לעמוד בעזרת נשים ולהושיט את ידיהם לשערי ניקנור, ואז לא היו השערים מגינים עליהם, ולכן לא קידשו אותם{{הערת שוליים|[[מסכת יבמות]] [[רבינו תם]] בד"ה זה נכנס.}}. | ||
| + | |||
==פרוכות השערים== | ==פרוכות השערים== | ||
בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | ||
גרסה מ־09:50, 6 בנובמבר 2016
ב'עזרה' שבבית המקדש היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות.
מצידי השערים היו עליות מיוחדות שם עמדו השומרים של בית המקדש[1].
תוכן עניינים
צפון
בצפון העזרה, סמוך למערב היו שלושה שערים:
- שער הניצוץ.
- שער הקרבן - מקום הכנת קרבנות להקרבה.
- בית המוקד.
דרום
בדרום העזרה, סמוך למערב, היו שלושה שערים:
- שער הדלק.
- שער הקרבן.
- שער המים - שער דרכו הביאו את המים לניסוך המים בחג הסוכות. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית[2].
מזרח
| ערך מורחב – שערי ניקנור |
שערי העזרה במזרח היו מכונוים כנגד בית קדש הקדשים באמצע. שם היו שערי נקנור. שם היו שתי לשכות, לשכת פנחס המלביש, ולשכת עושה חביתין.
שערים אלו היו בכניסה לעזרת ישראל, מכוונים כנגד בית קדש הקדשים באמצע. שם היו שתי לשכות, לשכת פנחס המלביש, ולשכת עושה חביתין.
שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, מכיון שכאשר המצורעים היו מגיעים להר הבית, הם עמדו בין שערי ניקנור שהגינו עליהם מהחמה ומהגשמים, ושם הכניסו את ידיהם לעזרה. אם היו מקדשים את שערי העזרה, היו צריכים המצורעים לעמוד בעזרת נשים ולהושיט את ידיהם לשערי ניקנור, ואז לא היו השערים מגינים עליהם, ולכן לא קידשו אותם[3].
פרוכות השערים
בגמרא בכתובות[4] מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות.
בחסידות
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד מלכות דאצילות, כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שבעזרה, וגם בחינת הר הבית ת"ק אמה [5]. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחי' חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת שינה[6], כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "זיו השכינה" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות)[7], ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז.
השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות בי"ע, והמשכה זו היא מבחי' ז' תחתונות שבמלכות.
וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת חשמל שהוא מחיצוניות הבינה שמלביש ומקיף את עשר הספירות דזעיר אנפין ומלכות בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחי' מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה[8], וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה[9] וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם[10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח'.
- ↑ מסכת מדות פרק ב' משנה ו'
- ↑ מסכת יבמות רבינו תם בד"ה זה נכנס.
- ↑ ק"ו ע"א
- ↑ זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)
- ↑ ראה שינה בתחילת הערך
- ↑ וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי
- ↑ ונעל הזה הוא בחי' המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א
- ↑ ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)
- ↑ תורה אור לך לך יא, א
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שומרים · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
