חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק ")
(←‏חוזרים מתקופת הרבי: צריך להרחיב עוד...)
שורה 80: שורה 80:
* הרב [[סימון ג'יקובסון]]
* הרב [[סימון ג'יקובסון]]
* הרב [[דוד אולידורט]]
* הרב [[דוד אולידורט]]
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]].
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
*הרב[[יוסף יצחק כץ]]  (רחובות).
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]  (רחובות)
* הרב [[ישראל פרידמן]]
* הרב [[אברהם יצחק שמטוב]]
* הרב [[ישראל לבקובסקי]]
* הרב [[לייבל שפירא]]
* הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]]
* הרב [[נתן וולף]]
* הרב [[דוד פישר]]
* הרב [[שלמה זרחי]]
* הרב [[נחמן שפירא]]
* הרב [[יוסף העכט]]
* הרב [[פייטל לוין]]
* הרב [[אפרים פיקארסקי]]
* הרב [[שלום דובער לויטין]]


==ראה גם==
==ראה גם==

גרסה מ־13:52, 11 ביולי 2016

חוזר הינו הכינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של האדמו"ר בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.

החזרה בדורות עברו

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.

החזרה בדורנו

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו בשבתות, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.

בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

החידוש בסגנון

עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים מתקופת הרבי

ראה גם

לקריאה נוספת