חסידות קרטשניף: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף | '''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף שהי' דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן. | ||
לאחר הסתלקותו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף - סיגט עד להירצחו ע"י הנאצים ימ"ש במחנה המוות [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]]. | לאחר הסתלקותו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף - סיגט עד להירצחו ע"י הנאצים ימ"ש במחנה המוות [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]]. | ||
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - | לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד להסתלקותו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה. | ||
{{ערך מורחב|דוד משה רוזנבוים}} | {{ערך מורחב|דוד משה רוזנבוים}} | ||
== התפצלות החסידות == | == התפצלות החסידות == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר הסתלקותו של ר' דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו בין בניו האדמו"רים. | לאחר הסתלקותו של ר' דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו בין בניו האדמו"רים. | ||
א. רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם מענדיל" ע"ש הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מרימינוב]] | א. רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם מענדיל" ע"ש הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מרימינוב]] שאביו חש קשר נפשי עמוק אליו ובכל [[יום שישי]] היה מדליק נר לכבודו תוך שהוא מבקש מ[[הקב"ה]] שבניו יזכו להיות ת"ח. שמו "אליעזר זאב" הוא ע"ש סבו הק' הי"ד. | ||
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד - ברזיל . בחתונתו השתתף אביו הק' וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב , הרה"ק רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא - באניא - צפת , המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה ועוד. | בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד - ברזיל . בחתונתו השתתף אביו הק' וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב , הרה"ק רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא - באניא - צפת , המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה ועוד. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קרית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט. | ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קרית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט. | ||
ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]]. משמש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות היותו [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב הי"ד, שהוא עצמו נקרא ע"ש. הוא קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו | ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]]. משמש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות היותו [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב הי"ד, שהוא עצמו נקרא ע"ש. הוא קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש. | ||
ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארה"ב]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו. | ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארה"ב]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו. | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה מ־22:47, 12 במרץ 2014
שושלת קרטשניף נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף שהי' דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.
לאחר הסתלקותו בל' סיוון תרס"ח, מילא את מקומו בנו בכורו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף - סיגט עד להירצחו ע"י הנאצים ימ"ש במחנה המוות אושוויץ בכ"ז אייר תש"ד.
לאחר השואה עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי דוד משה רוזנבוים מקרטשניף לארה"ק והחל למלא את מקום אביו ברחובות, עד להסתלקותו בט"ו תמוז תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.
| ערך מורחב – דוד משה רוזנבוים |
התפצלות החסידות
לאחר הסתלקותו של ר' דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו בין בניו האדמו"רים.
א. רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם מענדיל" ע"ש הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב שאביו חש קשר נפשי עמוק אליו ובכל יום שישי היה מדליק נר לכבודו תוך שהוא מבקש מהקב"ה שבניו יזכו להיות ת"ח. שמו "אליעזר זאב" הוא ע"ש סבו הק' הי"ד.
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד - ברזיל . בחתונתו השתתף אביו הק' וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב , הרה"ק רבי אהרן יחיאל לייפער מנדבורנא - באניא - צפת , המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה ועוד.
אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".
לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שברחובות. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.
ב. רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו בקרית גת משנת תשכ"ט עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד והרבי בפרט.
ג. רבי זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים. משמש כאדמו"ר משנת תשמ"ח עם הסתלקות חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות היותו אדמו"ר לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב הי"ד, שהוא עצמו נקרא ע"ש. הוא קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד חב"ד ממש.
ד. רבי מאיר רוזנבוים מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שבבני ברק. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר בארה"ב בהיותו אברך והלך לראות את הרבי ואף זכה שהרבי יקחהו וידבר עמו.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |