חסידות ברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(חלוקת תמונות) |
(עריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב]] | [[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב]] | ||
'''חסידות ברסלב''' (נכתב גם '''ברצלב'''{{הערת שוליים|כפי שמוזכר בדברי [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.}}) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]]. המשיכו תלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו | '''חסידות ברסלב''' (נכתב גם '''ברצלב'''{{הערת שוליים|כפי שמוזכר בדברי [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.}}) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]]. המשיכו תלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו. | ||
== חב"ד וברסלב == | == חב"ד וברסלב == | ||
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]] | [[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב]] | ||
[[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה]] | |||
[[אדמו"ר הזקן]] נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול. {{הערת שוליים|1=[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמוד ש"ע וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=148&hilite= בית רבי, עמוד ס"ו] היחס לר' נחמן ושיטתו.}}. | |||
בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא התנגד לפשרה בחריפות. | |||
[[ | כאשר הגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], קראה בו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], רעייתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים{{מקור}}". | ||
ח"כ מנחם הכהן היה אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה, שהרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|1=גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}. כאשר רצו גדולי ישראל ובראשם [[הסבא משפולי]] להחרים את ברסלב ופנו ל[[אדמו"ר הזקן]] שיצטרף אליהם אמר: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}. | |||
עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת [[תלמוד תורה|ת"ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: "אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תבטיח ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"{{הערת שוליים|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&m=2&cat1ID=29&cat2ID=0 ציטוט מוידיאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}. מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר"ן{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בלקוטי מוהר"ן.}} וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו{{הערה|1= לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba&st=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9f חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=328 ח"ב].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] |
גרסה מ־17:10, 24 באפריל 2011
חסידות ברסלב (נכתב גם ברצלב[1]) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב. המשיכו תלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.
חב"ד וברסלב
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול. [2].
בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי הרב והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא חסיד ולא מתנגד, אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא התנגד לפשרה בחריפות.
כאשר הגיע הספר ליקוטי מוהר"ן לליובאוויטש, קראה בו מרת רבקה שניאורסון, רעייתו של אדמו"ר המהר"ש. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים[דרוש מקור]".
ח"כ מנחם הכהן היה אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה, שהרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"[3]. כאשר רצו גדולי ישראל ובראשם הסבא משפולי להחרים את ברסלב ופנו לאדמו"ר הזקן שיצטרף אליהם אמר: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"[דרוש מקור].
עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תבטיח שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"[4]. מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר"ן[5] וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו[6].
הערות שוליים
- ↑ כפי שמוזכר בדברי הרבי באגרות קודש כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמוד ש"ע וראה בבית רבי, עמוד ס"ו היחס לר' נחמן ושיטתו.
- ↑ גליון התמים לחודש שבט תש"ע, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער רייכמן, מסופר בשם הרב דוד נחשון.
- ↑ ציטוט מוידיאו, באינפו.
- ↑ ימי מלך מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בלקוטי מוהר"ן.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 ובשיחות קודש תשל"ו ח"ב.
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |