ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־14:43, 29 באוגוסט 2024 מאת תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) (←‏הוצאה לאור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי התמימים בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'זאל' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע"י הרב יוסף שמואל גרליצקי ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ "גן ישראל - ארץ הקודש" שע"י אגודת קרית חב"ד בצפת וע"י מרכז חב"ד ליובאוויטש תל-אביב.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ
הספר "איתני ארץ" - שיצא לאור בשנת תשפ"ב

ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ תשס"א על ידי הוקם ע"י הרב שניאור זלמן גליצנשטיין הרב מנחם מענדל קנלסקי, תחת הרב יוסף שמואל גרליצקי. החל משנת תש"ע עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש ומתנהלת על ידי שני המוסדות.

הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות בתל אביב, בנחלת הר חב"ד, בקרית גת, בדימונה, בנתניה, בצפת, בלוד.

משנת תשע"ד עד שנת תשפ"ב התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות תומכי תמימים מגדל העמק.

משנת הקמתה ועד לשנת תשס"ז עמד בראשה הרב מנחם מענדל קנלסקי.

ראש ישיבת הקיץ, החל משנת תשס"ט, הוא הרב אליהו שוויכה, שליח הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון תל אביב וחבר מערכת אור החסידות.

בשנת תשע"ט השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.

'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.

בשנת תש"פ ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת "זום" ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.

בשנת תשפ"ב השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.

בשנת תשפ"ג התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.

בשנת תשפ"ד עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת תומכי תמימים לוד ובנפרד בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי[1]. בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: חידושי הרבי למסכת תמיד (תשע"ד), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות (תשע"ה), "תורתו אמת" - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' (תשע"ו). "בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה (תשע"ז), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' (תשע"ח), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה (תשע"ט). "איתני ארץ" - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז"ל - תולדות התנאים (תשפ"ב). "על התפילה" – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ"ג). החל משנת תשפ"ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שהתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות.

מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.

וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת תשפ"ב - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת תשפ"א - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת תשפ"ד כתב השליח הרב מנחם מענדל גליס את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.

אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית "וואס גדעיינקסטו"[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים