אחי תמימים ראשון לציון
ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.
הקמת וביסוס הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[1], בנתינת השם לישיבה[2] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[3].
בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.
בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.
בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[4].
בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.
לאחר פטירתו של הרב ברוק
לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל הפועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.
הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[5].
בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה הפכה לישיבה לבוכרים - עולי אוזבקיסטאן - דוברי רוסית וכמנהל הישיבה שגם דובר רוסית שימש הרב אליהו קוק.
בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הגשמי הרב אברהם סלומון בנוסף להרב אליהו קוק.
בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.
פתיחת הישיבה מחדש
בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן והרב אליהו קוק ראש הישיבה ומנהל הישיבה.
מבנה הישיבה
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[2]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.
בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[6] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[7].
כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[8], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[9].
כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.
פעילות הישיבה
בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.
בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.
הצוות בישיבה
במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.
- הרב חיים שאול ברוק - מייסד, ראש ישיבה, משפיע, ומנהל רוחני (תשי"ב - תשכ"ה)
- הרב משה צבי הלפרין - ראש ישיבה ור"מ (תשכ"ה - תשנ"ה)
- הרב אליהו קוק - ראש ישיבה ומנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
- הרב יהושע זליג פלדמן - ראש ישיבה (תשנ"ה - תשנ"ו)
- הרב אלעזר ליפש - ר"מ
- הרב יצחק דרוזינן - ר"מ
- הרב בן ציון ליפסקר - ר"מ
- הרב מאיר שלום בליז'ינסקי - ר"מ
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז - ר"מ
- הרב פנחס נוישטט - ר"מ
- הרב יעקב הורוביץ - משפיע
- הרב מנחם חבקוק בלוי - משפיע
- הרב אליהו קוק - מנהל רוחני ור"מ (תשמ"ו - תשנ"ח)
- הרב אליעזר ברוד - ר"מ
- הרב אשר אייזנבך - משפיע (תשמ"ו - תשס"ה)
- הרב משה הורביץ - ר"מ
- הרב חיים פרוס - ר"מ (תשמ"ח - תשס"ה)
- הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.
- הרב יוסף יצחק קפלן - ר"מ.
- הרב יעקב ימיני - מדריך.
- הנהלת הישיבה
- הרב מנחם מענדל ברוק - חבר ההנהלה
- הרב יעקב יוסף רסקין - חבר ההנהלה
- הרב אליהו קוק - מנהל וראש הישיבה.
- הרב שמעון משה דיסקין - חבר ההנהלה
- הרב מרדכי גולדברג - מנהל
- הרב אברהם סלומון - מנהל.
בוגרי הישיבה
- הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב
- הרב לוי יצחק הבלין מנכ"ל מוסדות חב"ד בקריית גת.
- הרב יוסף ירחמיאל הבלין שליח הרבי וראש ישיבת תומכי תמימים פרנקפורט, גרמניה.
- הרב נחום יצחק גורליק, שליח הרבי בקאזאן, רוסיה.
- הרב אברהם יצחק ששונקין, משפיע קהילת חב"ד בתענך.
- הרב אליהו קוק משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד.
- הרב דב אקסלרוד, שליח הרבי בצ'רקאס, אוקראינה.
- הרב זושא וולף, עורך סדרת ימי תמימים ומנהל סניף חברת jem בארץ הקודש.
- הרב נח סוליש, שליח הרבי לנתניה. ומנהל פעילות חבד בנתניה.
- הרב אסף חנוך פרומר, משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה.
- הרב יוסי שטיינברגר,מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
- הרב שמעון גופין רב קהילת הצעירים ובית כנסת גבעת ליובאוויטש כפר חב"ד, משפיע בתומכי תמימים לוד.
- הרב חזקי ליפשיץ - שליח הרבי לנפאל.
- הרב מנחם מענדל גערליצקי - מנכ"ל מוסדות חב"ד בתל אביב ורב בית הכנסת הגדול ב'סי אנד סאן' בת"א.
- הרב לוי קמינצקי - שליח הרבי בטומסק, רוסיה.
- הרב יוסף יצחק פריימן - שליח הרבי בזכרון יעקב.
- הרב שלום דובער פריימן - שליח הרבי בכפר תבור.
- הרב מנחם קוטנר - שליח לנפגעי טרור בארץ הקודש.
- הרב משה הורביץ - גבאי בבית מנחם כפר חב"ד.
גלריית תמונות
-
הכניסה לבניין הפנימיה
-
הרב הלפרין במסירת שיעור בישיבה
-
שיעור בישיבה
-
חזית בניין הזאל
-
תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
-
-
זאל הישיבה
-
חדר האוכל בישיבה
קישורים חיצוניים
- מענדל אמיתי, ישיבה של הרבי, קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
- גלריית תמונות מהישיבה באתר שטורעם. נט
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה
- ↑ 2.0 2.1 אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה
- ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה
- ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט.
- ↑ אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז.
- ↑ אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב
- ↑ אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג
- ↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט, אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תשפ.