דוד המלך

הציון של דוד

דוד המלך היה מלך ישראל לאחר שאול המלך. הוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא עוד בחיי שאול המלך. מלך המשיח שיגאל את עם ישראל יהיה מצאצאיו. חיבר את ספר התהילים.

תולדות חיים

נולד לאביו ישי מבית לחם. בעקבות חשד שהועלה כלפיו שהוא ממזר, שימש דוד כרועה צאן רחוק ממשפחתו. לאחר ששאול המלך לא שמע בקול ה', הקב"ה שלח את שמואל הנביא שימשח למלך את אחד מבני ישי. שמואל הנביא לא ידע איזה בן למשוח, והקב"ה אמר לו שיעבור אחד אחד עד שהקב"ה יורה לו. שמואל הנביא עובר בין כל הבנים, אך על אף אחד לא אומר לו הקב"ה למשוח, בסוף נזכרים הבנים בדוד, והם מביאים אותו, ואז מורה הקב"ה לשמואל הנביא למשוח את דוד.

בעקבות הריגתו של גוליית הפלישתי על ידי דוד שזרק אבן שפגעה במצחו של גוליית, דוד עולה לגדולה בחצר שאול המלך. בארמון שאול המלך, מתיידד דוד עם יהונתן בן שאול וכורת עימו ברית. בעקבות הצלחתו של דוד, מקנא בו שאול המלך, והוא מנסה להורגו. בעקבות כך נאלץ דוד לברוח.

לאחר מות שאול המלך במלחמה מול פלשתים (כפי שניבא שמואל הנביא, דוד מתמנה למלך על שבט יהודה, ולאחר מות אבנר בן נר, הוא ממונה למלך על כל ישראל. דוד רצה לבנות את בית המקדש, אך בשל המלחמות הרבות שערך, והדמים ששפך, לא הותר לו לבנות. דוד מלך 40 שנה. נפטר בחג השבועות ב'תתקכ"ד. את מקומו מילא בנו שלמה.

ספר התהילים

הרבי עם ספר תהלים שחיבר דוד המלך

ערך מורחב – ספר התהילים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צאצאיו

החל מבנו שלמה, צאצאיו של דוד במשך תקופה ארוכה שימשו כמלכים בישראל. לאחר חורבן בית המקדש הראשון הופסקה המלכות, אך היא עתידה לחזור בימות המשיח, כאשר מלך המשיח יהיה מצאצאי דוד.

רבותינו נשיאינו

רבותינו נשיאינו שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין הנשיאות בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה שאדמו"ר הזקן הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.

הרבי הרש"ב העיד על עצמו ועל אדמו"רי חב"ד בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מאידיש): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור הבעל שם טוב מאיר תמיד, חסידות תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעל שם טוב, והמגיד (ממעזריטש), והרבי (אדמו"ר הזקן), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד משיח".

עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של הרבי כמלך המשיח, שאחד מסימניו של מלך המשיח הוא "מלך מבית דוד", כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ברבי ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו: "רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה".

בתורת החסידות

נשמתו של דוד המלך

נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית, ולכך כמה סיבות:

א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של אדם הראשון, (שהרי חייו של דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון, ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל נשמות ישראל, כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.

ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת המלכות. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם", עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך.

כן הוא גם לפי דברי הרמב"ם שהמלך הוא "לב כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש" בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין", ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל בקידוש לבנה מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל נפש... נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.

דוד המלך וחמיו שאול המלך

רבי מנחם עזריה מפאנו שהיה פרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו שלפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח ראשון לישראל, וזו לשונו; מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו" (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

ענין הביטול

ענין המלך הוא, שישנן נשמות נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו הייתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת.

בסעודה דלעתיד לבוא

בסיומה של 'סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר' שתיערך בימות המשיח, אומר הקב"ה לדוד המלך לזמן - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא). את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת וירא ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.

ראו גם

• תהלים

קישורים חיצוניים

• הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת - הרב שלום דובער וולפא, בית משיח -

• חיי שליחות בקבר דוד המלך