ניסן נמנוב

הרב ניסן נמנוב
משפיע חסידי בישיבות בברינואה, סמרקנד וטשקנט
לידה	י"ג מנחם אב תרס"ד
	ז'לובין
פטירה	ט' באייר תשד"מ
חיבוריו	ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא

הרב ניסן נמנוב (מכונה גם ר' ניסן, רנ"ן) (י"ג מנחם אב תרס"ד - ט' באייר תשד"מ), היה רב ומשפיע חסידי לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות תומכי תמימים בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן, ובברינואה שבצרפת, תחת ניהולו.

הוא נודע בתפילתו שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר התניא. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב חסידי חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד בעיירה ז'לובין שברוסיה לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך בתלמוד תורה אצל רב העיירה החסידית הרב משה אקסלרוד ובגיל שתים עשרה נסע לליובאוויטש עם גיסו לעתיד ר' ישעיהו דנבורג. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש וכן היה תלמיד של המשפיעים ר' יחזקאל פייגין ור' זלמן משה היצחקי.

בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת תומכי תמימים בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח להיות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים בנעוועל שם שהה עד י"ד כסלו תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע^[1] רבקה בת ר' משה רסקין. בח' כסלו תר"צ (1929), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק שבסיביר, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי החוק בברית המועצות.

בג' תמוז תרפ"ז, לפני שהרבי הריי"צ יצא ברכבת מלנינגרד לעיר גלותו קוסטרומה, שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].

במלחמת העולם השניה ברח לטשקנט. בשנת תש"ד, בהיותו בטשקנט נקרא הרב נמנוב לשמש כמשפיע בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה סמרקנד. למרות היותו בן ארבעים בלבד, היה ממנהלי תומכי תמימים, מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו^[^{דרוש מקור]} ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים (תש"ו) עזב את ברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב למחנה הפליטים בפוקינג, גרמניה, שם היה מנהל ומשפיע של תומכי תמימים פוקינג.

מנהל ומשפיע תומכי תמימים פוקינג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ניסן נמנוב כיהן כמנהל ומשפיע ישיבת תומכי תמימים בפוקינג. הרב נמנוב הצליח לרומם את קרנה של הישיבה ולהעלות אותה על דרך המלך. הוא דרש בתוקף ועמד על כך שהתלמידים יתייצבו מדי בוקר לסדרי הלימודים בישיבה ולא יצאו מהשטח שהוקצה למקום הלימודים עד לסיום ה'סדרים' בלילה, כאילו היו מנותקים לחלוטין מבני משפחותיהם.

ר' ניסן בתוקף תפקידו כממונה על כל סדרי הלימוד בישיבה, את מתכונת הלימודים בישיבה, כאשר הוא עצמו מלמד שיעורי תניא וחסידות לכמה כיתות. גם נושא המבחנים היה נתון תחת אחריותו. דורש היה מהתלמידים להיות בקיאים היטב בתוכן המאמרים שלמדו, וגם כשהיה מדובר במאמרים ארוכים כמו הביאור לד"ה 'ולא תשבית מלח' שב'לקוטי תורה' – דרש מהבחורים שישלטו היטב במאמרים וידעו את תוכנם בעל-פה^[2]

מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתש"ח נסע לצרפת על פי הוראתו של הריי"צ, והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר ברינואה. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב למנהל ומשפיע ראשי של הישיבה.

שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של אתכפיא וסלידה מתאוות ועבודת השם מתוך "קבלת עול".

הוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי. לאחר הכתרת הרבי הפך לחסיד שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה ופעל כל העת ליישם את ההוראות שקיבל מהרבי.

באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-770, התוועד כל הלילה עם הבחורים ב'זאל הקטן'. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' יהודה לייב גרונר על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר המחשבה דיבור ומעשה שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...

ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"בינוני" במושגי התניא. תואר זה, מתייחס לאדם שכל מעשה, דיבור או מחשבה שלו נעשים לשם שמים.

במהלך התוועדות בישבה אמר פעם: הרי אסור להישבע, אבל אם היה מותר להישבע הייתי נשבע בספר תורה שהרבי שליט"א הוא המלך המשיח!

נפטר בט' באייר תשד"מ. בנו, הרב יצחק נמנוב, ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.