חיים מרדכי אייזיק חדקוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חיים חדקוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב חדקוב צועד לצידו של הרבי (ימין) במעמד קבלת פנים

הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' שבט תרס"ב, 12 בינואר 1902 – ג' אייר תשנ"ג, 24 באפריל 1993) היה מזכירם האישי של הרבי הריי"צ והרבי. שימש כמנהל ויו"ר בגופים המרכזיים של חסידות חב"ד העולמית "מחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך אגודת חסידי חב"ד העולמית[1]. לפני השואה ניהל את בתי החינוך "תורה ודרך ארץ" בלטביה ושימש כממונה על החינוך היהודי מטעם משרד החינוך הלטבי. בשמיני עצרת תשל"א (22/10/1970) מונה על ידי הרבי ל"בעל הבית"[2] על מדינת לטביה[3].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת התוועדות בזאל הגדול ב-770
הרב חדקוב בהתוועדות חסידית בריגה, בתמונה נראה מרדכי דובין מחלק לחיים ומאחוריו עומד הרב חדקוב.

הרב חדקוב נולד בד' בשבט תרס"ב בעיירה בישנקוביץ לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה לריגא, לטביה, שם התחנך בתחילה בבית ספר יהודי מקומי. לפי המסופר במוסף "הרב חדקוב" כשהיה בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה פרטית יוקרתית בריגא[4]. וגירסא אחרת מובאת בספר סיפורים מחדר הרבי - הרב חודקוב בגיל 16 היה תלמיד גימנסיה, אלא שהיה חריג בכך שלא נגע בזקנו [5]. ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ו"מחלקה 1", ובו הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף[6].

בגיליון "הרב חדקוב" מובאות שתי גירסאות לגבי אביו: מסופר כי חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו נפטר אביו ומצד שני גם מסופר שבימי המהפכה הקומוניסטית דהיינו תרע"ח ובשנים הבאות, אביו נשאו על כתפו בעת סכנה[7].

כבחור הוא החל להפיץ תורה ויהדות במסגרת החינוך היהודי בלטביה. ר' מרדכי דובין עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים לחינוך ילדי ישראל[8].

תקופה מסויימת למד ב'תפארת בחורים' בראשות הגאון הרב יואל ברנצ'יק הי"ד מחשובי התלמידי חכמים ועסקנים בריגה, חתן הסבא מסלבודקה ובעבר כיהן כמשגיח ומגיד שיעור בישיבות ליטאיות [9]. מסגרת לימודים בשעות הערב שהיתה נהוגה בקהילות יהודיות באירופה עבור נערים הלומדים בבתי ספר יהודים או עובדים. בשנים הבאות הוא היה אחראי על תפארת בחורים בראשות הרב ברנצ'יק. מציינים כי מונה לתפקיד האחראי בתקופת מלחמת עולם הראשונה[10], מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מרוסיה ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של הלכה ומשניות[11].

תלמיד חכם מופלג[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שנראה כי למד בגימנסיה ורק בשעות הערב שקד על לימוד מעמיק ב'תפארת בחורים', הרי שהצליח לרכוש ידיעות נרחבות בלימוד והפך לתלמיד חכם מופלג לצד עבודה קפדנית על המידות עד כדי כך שלא דיבר מילה רעה על איש, כפי שמביא ר' מנחם זיגלבוים בספרו סיפורים מחדר הרבי, בשם הגאון הרב שמחה עלברג יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית: "הרב חודקוב ז"ל היה בעל בית על עצמו. הוא היה התגלמות מובהקת של מי שמגיע למדרגת המושל על עצמו במובן האידיאלי של המושג. מובן שהוא היה תלמיד חכם מופלג, בעל הבנה במובן הלמדני, אבל במידות טובות היה גאון ממש. צריך לדעת כי לא קשה כל כך לזכור את כל הש"ס כפי שקשה להחזיק בכל המעלות הטובות שמנו חכמים. היש מי ששמע מילה אחת של לשון הרע היוצאת מפיו?! אני עצמי ביליתי עמו הרבה שעות בשיחות בארבע עיניים, שוחחנו על הרבה נושאים ובעיות ומעולם - גם לא בשיחות שארכו שעות - לא שמעתי ממנו מילה רעה אחת על מישהו"[12].

שר החינוך הלטבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מגיל 18[13] שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו ולימים ידידו ושותפו לעבודת המזכירות אצל אדמו"רי חב"ד - הרב ניסן מינדל מתאר כיצד דאג בכל דרך ליישם בבית הספר עקרונות חינוכיים[14] תלמידו, הרב אברהם גודין סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, הרבי הריי"צ הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ[15].

הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך[16].

הרב חדקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.

בשנת תרפ"ח כאשר הרבי הריי"צ הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את הרבי, היה זה בפרשת נח תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מיקטרינוסלב" אומר "ויתן לך", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה[17].

הקשר עם אדמו"רי חב"ד בין השנים תרפ"ח-ת"ש - לוט בערפל ורק מעט ידוע על כך. בביוגרפיות אודות הרב חדקוב, מסופר כי ביקר פעם אחת בורשה אצל אדמו"ר הריי"צ, וגם קיבל אגרות בודדות מאדמו"ר הריי"צ והרבי. בד-בבד היה כאמור בכיר באגודת ישראל, כאשר באותם ימים אדמו"ר הריי"צ היה בנתק מסויים מאגודת ישראל בפולין[18].

תרגום חסידות לגרמנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

תירגום חסידות לגרמנית, זהו פרוייקט לו סייע הרב חדקוב. אדמו"ר הריי"צ ניהל את מבצע תרגום חסידות בגרמנית והרבי היה אחראי על מבצע חשוב זה בו יצאה לאור חוברת עם מכתב מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתרגום לגרמנית, החוברת נקראת בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד".

הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' מרדכי דובין) [19].

בחודש אדר תרצ"ט התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. טרם חתונתו זכה להכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים בחתונה[20].

בספר עטרת זקנים[21], נדפסו צילומים מידיעות וברכות לחתונה, כפי שפורסמו בעיתון היינט שיצא לאור בריגה[דרושה הבהרה].

התקרבותו לחב"ד, התחלת התנהגותו לפי מנהגי חב"ד, לימוד חסידות חב"ד והתקשרות מוחלטת לענייני חב"ד - נותרה מעורפלת בכל המקורות המסקרים את אישיותו, מסיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים, ועד כתבות בהם הוא עצמו מתראיין, הרב גודין והרב מינדל שמספרים עליו, וגם המוסף הרב חדקוב בו נכדיו מוסיפים אי אלו פרטים משפחתיים, אך ההתקרבות לחב"ד נותרה תעלומה מוחלטת. ובתמונות מחתונתו שפורסמו ב"הרב חדקוב" נראה הוא לבוש בצילינדר ומעיל חורף. ועוד שנים רבות בשבתות וימים טובים, לא לבש בגדי שבת חב"דיים.

מנהל אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חדקוב ורעייתו נחלצו מאירופה הבוערת בימי השואה, כי אדמו"ר הריי"צ צירפם לנסיעתו לארצות הברית בחודש אדר ב' ת"ש. עד היום לא ידוע מה הסיבות בגינן צורף הרב חדקוב לנסיעת אדמו"ר הריי"צ[22].

בארצות הברית, התמנה על ידי הרבי הריי"צ למנהל מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת בשנת תש"ב. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש המזכירות, ולאחר מכן ליו"ר אגודת חסידי חב"ד ואת כל תפקידיו ביצע נאמנה על פי הוראות והדרכות הרבי[23].

התייסדות בית רבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לאדמו"ר הריי"צ להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים. ונענה בחיוב על יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית, כאשר ההקמה נוהלה בראשות אדמו"ר הריי"צ והרבי, ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ והרבי באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם[24].

הרבי על הקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר סיפורים מחדר הרבי מסופר כי היו מקרים בהם הרב חדקוב היה מטלפן לחסידים ולפתע היה נשמע קולו של הרבי, מה שנחשב לנדיר וחריג משום שהרבי מיעט לשוחח בטלפון. הרבי בדרך כלל דיבר בשקט והרב חודקוב היה חוזר מילה מילה את דברי הרבי [25]

הוראות הרבי לאה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכות גדולה נפלה בחלקו של הרב חדקוב - צינור הקשר התמידי בין הרבי וראשי חב"ד בארץ הקודש: ר' אפרים וולף ור' שלמה מיידנצ'יק. במשך שנים רבות, נהג לטלפן אליהם בתדירות גבוהה במיוחד ולהעביר מהרבי הוראות פרטניות, ציבוריות וגם ספציפיות. בספר סיפורים מחדר הרבי תיאור של ר' אפרים וולף על ההוראות שקיבל מהרב חודקוב בשם הרבי: "יצא לי לשוחח עמו שעות כשהיה מעביר אלי במשך שנים הוראות שונות מהרבי".

ההוראות של הרבי, עסקו במוסדות חינוך וחסד, הפצה, מבצעים ונושאים מגוונים ורבים[26]. אמנם, מדובר בהעברת הוראות, ולא ניהול מוסדות כפי שביצע בקרב שלוחים חשובים בארצות הברית[27].

הדרכת השלוחים והמחנכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים המוקדמות, היו מקרים בהם הרבי הורה לרב חדקוב לברר אצל אברכים אם הם מעוניינים בשליחות בכלל ולמקומות ספציפיים בפרט. בתחילה אנ"ש חשבו כי אלו יוזמות אישיות ועם הזמן כולם ידעו כי בירורים מסוג זה הם פרי יוזמת והוראת הרבי.

שלוחים ואנשי חינוך זכו להדרכות ניהוליות וחינוכיות מהרב חדקוב, אם בשיחות טלפון ואם בשיחות אישיות בעת ביקורים בבית חיינו. היה ברור לכולם שהבסיס לדברי הרב חדקוב הם דברי הרבי איליו בנושאים אלו [28]. הרב חודקוב עסק בהכוונה השלוחים בעיקר בארצות הברית כיצד לנהל ולפתח את המוסדות. השלוחים הרב לייבל אלבסקי והרב שמעון לזרוב מארצות הברית, וגם הרב נחמן סודק, סיפרו בהרחבה על הדרכות שקיבלו מהרב חודקוב בתחומי יישום הוראות הרבי, ניהול ופיתוח[29]

הרב יחיאל מלוב מפקח רשת אוהלי יוסף יצחק, סיפר בראיון לבית משיח על שיחות הרב חודקוב: "מידי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חודקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חודקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה לארץ ישראל הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בענינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו [30]".

בבית משיח פורסמה רשימת הדרכות מפורטת שקיבל הרב מלוב מהרב חדקוב [31].

הרב יחיאל מלוב אף פירסם הדרכות שקיבל ממזכירות הרבי: קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק. ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב: "זכות גדולה נפלה בחלקינו, מנהלי ומורי רשת בתי ספר חב"ד לקבל מידי פעם בפעם ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א באמצעות הרב חדקוב שפע של הנחיות, הצעות ורעיונות בחינוך ובהדרכה ובעיצוב תוכניות לימודים" ואת כל אלו קיבל בטלפון, בכתב ובשיחות כאשר הגיעו לבית חיינו. ואת כולן ליקט הרב מלוב לחוברת ובה הדרכות הרב חדקוב לפי נושאים.

ההדרכות ושיחות הרב חדקוב, כונסו גם לספר החינוך והמחנך. את מלאכת האיסוף ביצע הרב חייים מאיר דיין מחנך תושב כפר חב"ד, שזכה לקבל הדרכות רבות מהרב חדקוב, ואת שלב העריכה ביצע הרב אלתר אליהו פרידמן.

ועד המוסיפין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חודקוב היה ממנהלי 'ועד המוסיפין' - ועד שהוקם על ידי הרבי בקיץ תשמ"ח במטרה שכל אחד ואחד יוסיף במצוות ובמעשים טובים. למטרה זו הוקם ועד עולמי שריכז את הפעילות בנושא. החברים בוועד היו הרב חדקוב והרב ניסן מינדל. כמו כן הוקמו ועדים מקומיים בכל מוסד חב"די או\ו ריכוז חב"די בעולם. עם תחילת הפעילות של ועד המוסיפין, הרב חדקוב החל לנהל את הנושא, ולצידו עבד בנו הרב שלום ישראל חדקוב אשר ניהל את הצד הטכני. וראשי הועדים בכל מקום שלחו דו"חות ועדכונים לועד הכללי בראשות הרב חדקוב והרב מינדל, והם היו מעבירים הכל באופן מסודר לרבי. כשנה לאחר תחילת העבודה, הועד המרכזי הפסיק לפעול. וכעבור שנתיים - בחודש מנחם אב תש"נ, כתב הרב חדקוב סקירה על פעילות הועד המרכזי של ועד המוסיפין, והוסיף על הפסקת הפעילות ושאל אם עליהם להמשיך ולנהל את ועד המוסיפין. והרבי השיב: "מעלין בקודש. להזדרז ולהתאמץ בהשתתפות במבצע הגדול והקדוש". בעקבות המענה המיוחד, הרב חודקוב פנה אל הרב מינדל והבהיר לו כי שניהם שבים לנהל את ועד המוסיפין[32]

אופי והנהגה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך {מקור}. בשנת תשנ"ה יצא ספר בשם 'החינוך והמחנך' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג[33]..

הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך שלוחים מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית להתקשרות והתבטלות אמיתית[34].

ספר השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון האח שיצא לאור על ידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה[35].

מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית. במבוא למהדורה שניה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח": "שונה הוא "האח" משאר העתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם [36].

אמונה שלימה ברבי מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תשנ"ג היה משתתף מידי ליל שבת בתפילה במנין הרבי ובסיומה יוצא יחד עם שאר המזכירים אל המרפסת מאחורי הרבי כשהוא בולט מבין המזכירים גופא בשירה וריקוד של "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" לפי קצב הניגון ועידודו של הרבי[37]. כך היה לעיתים נדירות גם במהלך השבוע כמו בחג הפורים[38].

עד לרגע האחרון של חייו שמר הוא על צלילות דעתו המפורסמת. שלושה ימים טרם פטירתו הוא חתם על משכורות חברי הכולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי והעובדים תחתיו, ולא השאיר דבר אחד שלא סיימו. כך גם כחודש לפני פטירתו היה המסדר קידושין בחתונת נכדתו.

נפטר בליל שבת קודש ג' אייר תשנ"ג, בגיל 91, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק[39].

תיעוד תולדותיו ופועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סיפורים מחדר הרבי, הרב מנחם זיגלבוים. פרק הרב חודקוב כולל עשרות עמודים ובהם תולדות הרב חודקוב בשילוב סיפורים מוכרים וידועים עם גילויים וחשיפות - פועלו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, סיפורים על הרבי כפי שסיפר הרב חודקוב.
  • ימי תמימים. הרב זושא וולף. בספר נחשפו אלפי תיעודים על גבי אלפי עמודים, הוראות מהרבי, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב אפרים וולף.
  • אוצר החסידים (ספר), הרב יוסף אשכנזי חלק ארה"ב. פרק הרב חודקוב ובו עשרות עמודים. תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד ובהם סיפורים בפרסום ראשון אודות הקשר של הרב חדקוב עם ענייני הישוב כפר חב"ד והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
  • אתר אנ"ש. מערכת האתר לפי מידע שהתקבל מצאצאי הרב חודקוב. מאמר לרגל יום הפטירה ג אייר תשפ"א. מאמר מפורט כולל תמונות ומסמכים נדירים, אודות הרב חודקוב.
  • המזכיר חלק א', תולדות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לוי גרונר - סיפורים לא ידועים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
  • בכל ביתי נאמן הוא- תולדות הרב זלמן גורארי- סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
  • הקטר של הרבי - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד - מסופר על עשרות שעות שיחות בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
  • תשורות לחתונות משפחות חודקוב וקרעמער - סיפורים מענות ומסמכים הקשורים לרב חודקוב - רובם בפרסום ראשון.
  • משפחת חדקוב, הוציאה לאור בשנת תשס"א את החוברת 'עטרת זקנים' ובה חשיפות ותגליות מארכיון הרב שלום ישראל חדקוב, אשר לו ארכיון חב"די עשיר במיוחד. בחוברת נחשפים מסמכים ותיאורים מיוחדים אודות הקשר בין הרב חדקוב ואדמו"ר הריי"צ והרבי בשנות הצ לצד חשיפת יומן המתעד את הניצנים הראשוניים להתפתחות מוסדות חב"דיים לבנות ונערות – בית רבקה. ופרקים נוספים אף הם חושפים רשימות ויומנים אישיים של הרב חדקוב.
  • כפר חב"ד 1504 אייר תשע"ג, תולדותיו ופעילותו מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
  • התקשרות, ניצוצי רבי,מרדכי מנשה לאופר גיליון 977. התייחסויות מופלאות של הרב חודוקוב לדברי הרבי ולהוראותיו.
  • מיכאל אהרן זליגסון סופר והיסטוריון חב"די, פירסם בשנת תשס"ח באתר קראון הייטס אינפו, ביוגרפיה מפורטת לפי נושאים מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון.
  • מוסף שבועון כפר חב"ד י"א ניסן תשפ"ג, מענדי קורטס - מתוך ספר העומד לצאת לאור[40]. עשרות עמודים ובהם שלושה פרקי ביוגרפיה לאורך תחנות חייו בריגה ובניו יורק ותיעוד לפי נושאים: בכוח המשלח - שותף משמעותי ומרכזי בהקמת מפעל השלוחים, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים - צלע מרכזית של פעילות חב"ד באירופה (בשנות הצ') ועוד.
  • ספרי תולדות הרב חדקוב. בשנת תשס"ח פורסם באתר שטורעם כי יצא ספר חדש לתולדות הרב חדקוב. אך פרטי הספר לא זמינים בספריות או ברשת האינטרנט. ובפרסום הנלווה למוסף "הרב חדקוב" צויין באיזכור קצר כי "המוסף יהפוך לספר". ולא הוסבר אם מחבר המוסף מספק הצצה לספר, או הנכדים המתראיינים למוסף הם מחברי הספר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עטרת זקנים - פעילות הרב חודקוב מריגא ועד ניו יורק לפי הוראות אדמו"רי חב"ד. סקירה מפורטת כ-90 עמודים - תולדות, עסקנות, אגרות בפרסום ראשון ומסמכים נדירים.
  • סיפורים מחדר הרבי - מנחם זיגלבוים, תשס"ט.
  • מענדי קורטס, "הרב חדקוב" מתוך ספר העומד לצאת לאור[43], מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון "כפר חב"ד", גליון 2004, חג הפסח תשפ"ג.
  • זושא וולף, ימי תמימים - תיעוד העברת הוראות הרבי דרך הרב חודקוב לרב אפרים וולף.
  • הקטר של הרבי - הוראות מהרבי דרך הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
  • מענדי קורטס, "אני מתגעגע להם", חשיפות על הקשר של הרב חדקוב עם תלמידיו מריגה, שבועון "כפר חב"ד", גליון 2013.
  • גליון א חסידישע דערהער
  • מענדי קורטס, שיח סוד, חשיפות ותגליות סביב שיחותיו של הרב חדקוב עם אדמו"ר הריי"צ, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2043

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
הרבי
יושב ראש מל"ח
מתשי"א - תשנ"ג
הבא:
ניסן מינדל


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. Rabbi Chaim Mordechai Aizik Hodakov (1902-1993) אתר בית חב"ד
  2. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  3. ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו
  4. הכוון לכאורה חיידר בהרבה מקומות החיידר נקרא ישיבה.
  5. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 275
  6. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. תיעוד ביאור פתגם מספר חסידים, שכתב ב"מחלקה 1" בגיל 11, מתוך גיליון "הרב חדקוב" בעריכת מענדי קורטס
  7. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", שבועון כפר חב"ד על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10. ובאותו עמוד ישנה פסקה תמוהה ממנה עולה כי הרב חדקוב היה ילד בן חמש בזמן המהפכה הקומוניסטית, למרות שנולד בתרס"ב (1902) והמהפכה הקומוניסטית אירעה בתרע"ח: "המהפכה הרוסית, שהסתיימה בהקמת ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה, החלה באותה תקופה. הצאר הרוסי הודח, הוגלה ונורה... 'באחד הימים כשהייתי בערך בן חמש, לקח אותי אבא מבית הספר כי היו יריות ברחוב, אבא הרים אותי על כתפיו' ... במלאת לו עשר...
  8. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים (ספר) (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  9. [תולדות הרב יואל ברנצ'יק הי"ד - באתר האינטרנט תורתך לא שכחתי]
  10. ניתן להעריך שבשנים המאוחרות של המלחמה, כי בתחילתה בשנת תרע"ד היה רק בן 12
  11. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  12. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 313
  13. בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312
  14. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמוד 276
  15. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
  16. ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  17. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 274 ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב. שנים ראשונות בעברית עמוד 312
  18. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 280 ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  19. אגרות הרבי לרב חדקוב ובהן הוראות כיצד להוציא לאור את החוברת, פורסמו בעטרת זקנים על ידי בנו הרב שלום ישראל חדקוב. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי פרק הרב חדקוב. שמואל בוטמן, הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית
  20. עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו אדמו"ר הריי"צ. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים (ספר) (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  21. תשס"א. פרק ג
  22. ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 280
  23. ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20.מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 280 ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב.ילקוט סיפורים רימלר עמוד 119
  24. הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית, ניו יורק תשמ"ח 1988. פרק נח-התייסדות בית רבקה. משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א, פרק ה'-התייסדות בית רבקה
  25. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמוד 284
  26. מבוא לימי תמימים חלק ראשון. הקטר של הרבי עמוד 58
  27. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 286 ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  28. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  29. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 286-290
  30. בית משיח 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו
  31. בית משיח 801 עמודים 24-29
  32. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמודים: 289-290
  33. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
  34. אוצר החסידים (ספר) אשכנזי
  35. קובץ ליובאוויטש ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. שניאור זלמן ברגר, האח מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב
  36. הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק
  37. ראה לדוגמא ביומן בית משיח 770 גליון 23
  38. בוידאו מהתפילה עם הרבי באותו יום ניתן לראותו מצטרף לשירת ה"יחי בהתלהבות
  39. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב, מענדי קורטס, מוסף הרב חדקוב
  40. "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"
  41. הדיווח על פטירתה
  42. האזינו: נאום סיום בית רבקה, תשי"ט קישור לאתר אנ"ש (אנגלית).
  43. "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"