אלעזר קעניג

ערך זה עוסק בשליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בנוף הגליל וישיבת תומכי תמימים המקומית. אם התכוונתם לשליח הרבי במודיעין עילית, ראו אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עילית).

הרב אלעזר מרדכי קעניג (י' סיון תשי"ד - ד' אייר תשפ"ג), היה שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בנוף הגליל ובישיבת תומכי תמימים המקומית, טנקיסט, מוסר שיעורי חסידות, ונואם בכינוסי גאולה ומשיח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים לאביו הרב דוד אלכסנדר זושא קעניג ולאמו מרת חנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה "חיי עולם" הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב"ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם. בהמשך למד בישיבת תורת אמת בירושלים.

בימי הסליחות תשכ"ו כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.

לקראת חג הפסח תשל"ג נסע ללמוד בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך יחידות האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב".

בשנת תשל"ד נשא את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר בירושלים. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת תשל"ז יצא בהוראת הרבי לשליחות בנצרת עילית (לימים נוף הגליל) כשאת יומו חילק בין כתיבת סת"ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות בקיבוצים הסמוכים. בשנת תשל"ט נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת התספורת שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד".

בשנת תשמ"ח חלה ב'מחלה הידועה'. לאחר זמן נאלץ לעבור עם משפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) לגור בירושלים ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, כמו כן אמר הרבי 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת השמחה והאמונה בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח ולפי קו זה חי במשך ימי מחלתו. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח מתוך הליכה באמונה מוחלטת בדברי הרבי ומתוך שמחה נרפא ממחלתו. כאשר הרופאים נואשו מחייו ביקש מהרבי לחזור לשליחות וכאשר קיבל את ברכתו הקדושה נסע חזרה עם כל ילדיו לנצרת עילית. מאוחר יותר הודו הרופאים שהמחלה נעלמה והוא נסע לרבי שליט"א מלך המשיח להודות לו על ברכתו.

לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח לפעילוּת כטנקיסט במשרה מלאה בניידות חב"ד בארץ הקודש, וזכה להשתתף בשיירה לקבלת פני משיח צדקנו בחנוכה תשנ"ג שהייתה תחת הסיסמא "ברוך הבא מלך המשיח" וגרמה להדים חיוביים בכל הארץ ולפרסום בשורת הגאולה.

מאז שנת תשל"ט הקפיד לנסוע לרבי שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל חודש תשרי. בשנת תשנ"ד בליל שמיני עצרת נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת לחדר המיוחד של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו^[1].בשנים האחרונות נהג להיעמד ב-770 במעמד התרת נדרים בערב ראש השנה, ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט"א מלך המשיח צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. פעמים רבות ניגש כשליח ציבור בתפילות חגי תשרי ב-770 וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. בנוסף לכך היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.

בשנים שלאחרי ג' תמוז הרבה להתוועד ולחזק את סביבתו באמונה שהרבי מלך המשיח חי וקיים כפשוטו ממש ובהתגלותו הקרובה, הרב קעניג אף הכין בביתו מקום עבור הרבי שליט"א מלך המשיח.

היה מראשי הדוברים בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. בשנת תשע"ח זכה לערוך את מעמד קידוש הלבנה הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק משיח בכיכר בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.

במשך השנים שאחרי ג' תמוז המשיך לפעול בנוף הגליל ובהכנת העיר לקבלת פני משיח.

נודע בשמחה שהקרין על סביבתו, ובהתוועדויות שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת השמחה, וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי בגאולה האמיתית והשלימה. כמו כן הסביר בהתוועדויותיו את מעלת התענוג על השמחה והעבודה הנדרשת מאיתנו עתה בשביל לחיות משיח ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

בד' אייר תשפ"ג בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שבנוף הגליל, עברה דרך בית כנסת חב"ד מיוחד שבעיר ומשם המשיכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן^[2].

שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב דוד אלכסנדר זושא קעניג כשהוא בן תשעים ושתיים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו, הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.
אחיו, הרב אפרים קעניג - מלמד בתלמוד תורה תורת אמת ירושלים ובחיידר אור ליובאוויטש כפר חב"ד.
אחיו, הרב שמואל יעקב קעניג - משפיע וסופר סת"ם בכפר חב"ד.
גיסו, הרב שלמה סגל - שליח הרבי בעפולה.
בנו, הרב חיים צבי קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לישוב הושעיה.
בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בשכונת רסקו מגדל העמק ומחנך בבית חינוך חב"ד בחוף הכרמל.
בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת"ת חב"ד טבריה ושליח הרבי שליט"א מלך המשיח בישוב גניגר.
בנו, הרב יוסף יצחק קעניג - לוד. לשעבר מנהל תלמוד תורה חב"ד מוסקבה.
בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - מלמד בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק.
בנו, הרב מנחם מענדל קעניג - משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח בקריית גת, משפיע ומרצה בכיר וממייסדי מכון "דרך הבית" וממייסדי ישיבה גדולה ראשון לציון.
בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בית חב"ד תלפיות ומתגורר בביתר עלית.
בנו, הרב שלמה קעניג - רחובות.
חתנו, הרב לוי משה לרנר - נוף הגליל. סמנכ"ל התאחדות החסידים.
חתנו, הרב אהרון חורושוכין - נוף הגליל.