כ' באדר
(הופנה מהדף כ' באדר שני)
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בכ' באדר א' וגם בכ' באדר ב'
כ' באדר הוא היום העשרים בחודש אדר.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בזמן בית המקדש השני חוני המעגל עג עוגה והתחנן לפני הקב"ה והוריד גשמים, והיה בכך הצלה לעם ישראל לאחר בצורת קשה של שלוש שנים רצופות[1].
- שצ"ג - רבי מאיר שיף (המהר"ם שיף), מחבר פירוש מקיף על הש"ס, נפטר.
- ת"א - רבי יואל סירקיש (הב"ח), מחבר פירוש 'בית חדש' על ה'טור' וכן הגהות על הש"ס וחיבורים נוספים, נפטר.
- תשנ"ה (אדר א') - רבי שלמה זלמן אוירבך, מראשי ישיבת 'קול תורה' בירושלים ומגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, נפטר.
- תשע"ב - רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר מויז'ניץ, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרנ"ט - הרב חיים אברמוב, חניך תומכי תמימים קרמנצ'וג כיהן כראש הקהל במלחובקה והתגורר בערוב ימיו בקריית מלאכי.
- תרצ"ד - הרב מאיר שמחה חן - ממייסדי כפר חב"ד המשמש כגבאי בית הכנסת בית מנחם, וחבר ועדת הביקורת של ועד האגודה.
- ת"ש (אדר א') - הרב שמואל לו, שליח הרבי בלונדון ומנהל תיכון בנות ליובאוויטש המקומי.
- תש"ו (אדר א') - הרב דויד הכהן כהן מזקני אנ"ש בירושלים, ושליח הרבי לכותל המערבי.
- תש"ח (אדר א') - הרב מרדכי צבי אלפנביין, מחסידי חב"ד בבני ברק ובביתר עלית.
- תשי"ז (אדר ב') - הרב אלתר בצלאל קופצ'יק, שליח הרבי בפונה, הודו.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרנ"ד (אדר א') - הרב חיים שמואל שמרלינג, מייסד היישוב החב"די ביפו.
- תשט"ו - הרב שלום צבי שניידרמן, רב חסידי חב"ד בפילדלפיה, מייסד 'אחי תמימים' המקומית, וחבר אגו"ח ארצות הברית.
- תש"ל (אדר א') - הרב שמואל חיים פולנר, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומנכבדי קהילת חב"ד ברמת גן.
- תש"ל (אדר ב') - הרב ניסן טלושקין, מרבני חב"ד בדור הקודם, מומחה בדיני מקואות, ומחבר הספר טהרת מים.
- תשע"ד (אדר ב') - הרב אליעזר גלט, איש חינוך ורכז המגמה לחינוך מיוחד במכללת בית רבקה בכפר חב"ד.
- תשע"ה - הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, סופר ועסקן חסידי, מזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד ותורת אמת בירושלים.
הערות שוליים
- ↑ יום זה מצויין במגילת תענית כאחד מהימים הטובים. ונתבאר בהתוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 1307 ואילך.
הפתגם היומי - כ' באדר א' - מלוח היום יום |
---|
ניט עבודה איז אז עבודה זאל זיין באמת, נאר אמת אליין איז אן עבודה, אז די נעגעל זיינען אמת. וואס ווערסטו נתפעל? מדת האמת ראה (סנהדרין קיא. א) ונפל על פניו.
תרגום מאידיש: עבודת השם, אין עניינה רק שתהיה העבודה באמת, אלא אמת עצמה היא עבודת השם, שגם הציפורניים (החלק הכי טפל באדם) יהיו אמת. מה הינך מתפעל? מדת האמת ראה (סנהדרין דף קי"א, ע"א) ונפל על פניו. |
הפתגם היומי - כ' באדר ב' - מלוח היום יום |
---|
רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות, היתה תורה על הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט, כי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה"לא".
את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר כחות נפשי - ויאמר לי, אתה תלמידי הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את הלא והשם יתברך יהפוך את הלא להן. |