אברהם יעקב פרידמן (השלישי)
| רבי אברהם יעקב פרידמן | |
|---|---|
| |
| האדמו"ר מסדיגורא | |
| לידה | ה' באלול תרפ"ח |
| ווינה | |
| מקום פעילות | ברוקלין, תל אביב |
| השתייכות | חסידות רוז'ין סדיגורא |
| תפקידים נוספים | חבר במועצת גדולי התורה ונשיא קרן התורה של אגודת ישראל |
רבי אברהם יעקב פרידמן (ה' באלול תרפ"ח - י"ט טבת תשע"ג) היה האדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה וידיד חסידות חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום ה' באלול שנת תרפ"ח בווינה לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (ה"כנסת מרדכי") שהיה האדמו"ר בסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של אגודת ישראל, ידיד חסידות חב"ד ומצאצאי רבי ישראל מרוז'ין.
הרב פרידמן היה עוזרו האישי של אביו ושימש כרב בית הכנסת "כנסת מרדכי" של חסידי סדיגורא בברוקלין שבניו יורק. בשנת תשל"ג הורה לו אביו להקים ישיבת סדיגורא בבני ברק והוא עבר לגור בארץ ישראל כדי לעמוד בראשה. בשנת תשל"ט, לאחר הסתלקות אביו, החל למלא את מקומו באדמו"רות ומקביל גם מונה לחבר במועצת גדולי התורה.
התגורר בתל אביב ותחת חסותו מוסדות סדיגורא בערים; בני ברק, ירושלים, מודיעין עילית, אשדוד ואלעד. בשנותיו האחרונות עבר לגור בבני ברק. נלב"ע ביום י"ט טבת תשע"ג, ונטמן בו ביום בסמוך לאביו בבית החיים "נחלת יצחק" בתל אביב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פרידמן השאיר אחריו בן יחיד האדמו"ר רבי ישראל משה פרידמן ה'אבירי ים' שממשיך להנהיג את קהל עדתו.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פרידמן היה מעריץ של הרבי ושל חסידות חב"ד ובהזדמנויות רבות היה מספר על כך. בהיותו בעל זכרון נדיר ומקורב לבית רוזי'ן, היה מרבה לתאר את הקשרים בין אדמו"רי חב"ד ובית רוזי'ן, החל מהקשר של סב סבו, רבי ישראל מרוז'ין עם אדמו"ר הזקן ועד לדורנו.
בתקופה שאביו היה גר בארצות הברית, היה נכנס לעיתים אל הרבי ופעמים ביצע שליחויות מאביו אל הרבי. לאחר התמנותו לאדמו"ר הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי. הראשונה הייתה ביום ד' בתמוז תש"מ, בה שוחחו על עניינים רבים, ביניהם על פגישת אדמו"ר הריי"צ עם דודו, הרב אברהם יעקב פרידמן והאיסור על פי שולחן ערוך למסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. במהלך היחידות עודד אותו הרבי שימשיך לגור בתל אביב, ולא יעבור למקום אחר[1]. הפעם השניה שנכנס ליחידות הייתה באור ליום ט"ו בטבת תשמ"ד. יחידות נמשכה כשעה וחצי בו דיברו על הקשר בין אדמו"ר הריי"צ לאביו, הרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן ועל מעלת מבצע תפילין ושלילת הטענות המתנגדות למבצע[2].
הרב פרידמן השתתף בחגיגות סיומי הרמב"ם ובשאר אירועים תורניים של חב"ד. בסיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה, נאם במעלת לימוד הרמב"ם ושיבח את הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם, בין שאר פעולותיו. הוא הדגיש את שייכות לימוד הרמב"ם לכל אחד, כדברי הרמב"ם בהקדמתו והזכיר שאביו, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, עודד הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים. בסיום דבריו בירך את הרבי לקראת יום הולדתו[3]. כשהרב פרידמן עצמו לא היה יכול להשתתף היה שולח שליח מטעמו. בסיומי הרמב"ם בשנים תשס"ד ותשס"ה שלח את נכדו, הרב שלמה שרף שייצגו בחגיגת סיום הרמב"ם העולמי בניו יורק[4].
בחודש אב שנת תשס"ו, בעקבות ערעור המצב הבטחוני בארץ ישראל, חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע תפילין[5]. כמו כן, חתם גם על כרוז תחת הסיסמה "הנח תפילין וסייע למגר את האויב", שיצא על ידי קונגרס הרבנים למען השלום[6].
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ח דיבר בבית מדרשו בתל אביב על הרבי וכך אמר:
ידועים דברי הגמרא ש"יעקב אבינו לא מת", כי "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ואמנם אנו רואים שתלמידיו הקרוים בנים.. ושלוחיו בכל העולם ממשיכים ללכת בדרכו. וכל אלו שקיבלו וממשיכים גם עתה לקבל ממנו טובות והשפעות.. בכל עניניהם.. הרבי מליובאוויטש מעולם לא נרתע מלומר את מה שצריך לומר.. וכך נהג במיוחד בכל הנוגע לעניני ארץ ישראל.. והחובה מוטלת עלינו ובמיוחד על חסידיו תלמידיו ושלוחיו, לפרסם בכל תוקף ועוז את איסור מסירת השטחים.
בחודש חשוון שנת תשס"א, במהלך ביקורו באוקראינה, שימש כסנדק בברית מילה שאורגן על ידי שליח הרבי בעיר ז'יטומיר. הרב פרידמן הביע את התפעלותו מפעולותיהם של שליחי הרבי הפזורים ברוסיה ואוקראינה ומחיים מחדש את היהדות במסירות נפש. בשנת תשס"ה ביקר שום באוקראינה, שם התקבל על ידי תלמידי מוסדות חב"ד במקום והרב פרידמן הזמינם להשתכן בקביעות בבנין בית המדרש בעיר סדיגורה שנפדה ונרכש על ידו מידי המקומיים.
בחודש כסלו תשס"ט, בעקבות רציחתם של שלוחי הרבי בבית חב"ד מומבאי, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג, יצאה משלחת מרבני חב"ד לביקור אצל גדולי ישראל, ביניהם ביקרו אצל בביתו של הרב פרידמן[7].
ביום ג' בחשוון תש"ע, נסע לעיירה סדיגורה (שהיא פרבר של העיר צ'רנוביץ) כדי לעלות על קברו של סבו זקנו, רבי ישראל מרוז'ין. לנסיעה הצטרף שליח הרבי ורבה של צ'רנוביץ, הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, שאף עזר להצלחתה של הנסיעה.
שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות דברי הרבי (ביחידות הראשונה) לרב פרידמן, אודות איסור מסירת שטחים, הצטרף הרב פרידמן למלחמה בנושא שלימות הארץ. ביום כ"ג באלול שנת תשנ"ג השתתף בכנס ב"מרכז גוטניק" בירושלים ודיבר על הסכנה שבמסירת שטחים. דברים נוספים במעלת מלמחתו של הרבי בעניין שלימות הארץ אמר בבית מדרשו בתל אביב ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ח[8]. בחודש חשוון תשנ"ט ערך בבית מדרשו מחאה יחד עם עמותת "פקוח נפש" כנגד ההסכמים שעושה הממשלה עם הערבים[9].
בחודש טבת תשס"ה קיים קונגרס הרבנים למען השלום כנס נגד תוכנית ההתנתקות והרב פרידמן עמד בראשה. בסיום הכנס הוקראו סיכומי החלטות אסיפת הרבנים, בראשות "האדמו"ר מסדיגורא והרב מרדכי אליהו". בין היתר נכתב: "אנו קוראים לכל מנהיגי יהדות העולם ובראשם רבני ישראל להביע מחאה נמרצת שתהדהד מקצה העולם ועד סופו נוכח ההתנהגות המרושעת של ממשלת ישראל והעומד בראשה!"[10].
בחודש אייר שנת תשס"ה חתם על "קול קורא" נגד תוכנית "ההתנתקות" שכותרתו "ההתנתקות אינה יכולה להתממש". הקול קורא פורסם על ידי קונגרס הרבנים למען השלום[11]. בהמשך גם כתב שאסור להצטרף לממשלה שחרטה בקווי היסוד שלה גירוש יהודים ומסירת שטחים מארץ הקודש לנוכרים[דרוש מקור]. בחודש טבת תשס"ה נתבעו ח"כ יעקב ליצמן וח"כ ישראל אייכלר, על ידי הרב יוסף לויפר, שליחו של האדמו"ר מסדיגורא, על שהצביעו בעד הממשלה בזמן תוכנית ההתנתקות בניגוד לדעת רוב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן, נתבע ח"כ הרב פרוש על שנמנע ולא הצביע "למרות הוראתם של רוב חברי מועצת גדולי התורה"[12].
נפטר בי"ט טבת התשע"ג.
במקומו מונה כאדמו"ר בנו יחידו רבי ישראל משה פרידמן, שנפטר בכ"א מנחם אב ה'תש"פ.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
דברי תורה של הרב פרידמן מתפרסמים בספרו "עקבי אבירים" וכן בבטאון "מסילות" ובקבצים התורנים "כתר ישראל", "קריית מלך" ועוד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-93.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ענין הגניזה החרסונית. ביאור במאמר של הבעל שם טוב ש"מלאך מיכאל היה נותן כל עבודתו רק עבור ציצית אחת". ביאור על פי החסידות להלכה שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות בארץ הקודש, אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. ריבוי מקרי החבלה בארץ הקודש בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את ארץ ישראל לשני חלקים. שלילת ההגדרה של "אתחלתא דגאולה" לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב המגיד ממזריטש ומרבי ישראל מרוז'ין. הרחבת הענינים ראה בספר "בצל החכמה"
- ↑ נושאים נוספים שנידונו באותה יחידות: ביאור אדמו"ר הזקן למאמר רז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ביאור התפילה "משרתיו שואלים זה לזה". ביאורים בפירוש רש"י על הפסוק "איש כברכתו ברך אותם", בדברי חז"ל במכילתא "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", במאחז"ל "כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני", ובדברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה כו'". בענין מצבם של יהודי רוסיה והמסירות נפש שלהם על קיום התורה ומצוות, סיפר הרבי כי קיבל משם שאלה הלכתית מיהודי השומר שבת במסירות נפש, אך מטרידה אותו השאלה, שהיות שיש יהודים שרואים שהוא הולך למקום עבודתו בשבת, והם אינם יודעים שהוא אינו עושה שם מאומה, אם כן האם מותר לו לקדש על יין שהרי לעיני הרואים הוא נחשב כמחלל שבת. כמו כן הוזכר אז הסיפור מהנודע ביהודה אודות הסייעתא דשמיא לפסק הלכה של מורה הוראה. דרך החסידות אינה בתעניות וסיגופים. שהקב"ה יתן ליהודים נסיון של עשירות. ביאור החסידות על הפסוק "והוא יכלכלך". עידוד להוצאת קבצים תורנים על ידי תלמידי הישיבות והכוללים, בהקשר לכך התבטא הרבי: "אחת בשנה" טוב עבור יום הכיפורים, אבל קובץ תורני צריך להוציא אחת לחדשיים או שלושה.
- ↑ סקירה מהשתתפותו מופיעה ב"אלבום חגיגות הרמב"ם.
- ↑ קראון הייטס: סיום הרמב"ם העולמי ברוב עם, סיום הרמב"ם העולמי נחגג במעמד גדולי התורה
- ↑ צילום המכתב.
- ↑ "פיקוח נפש" בקמפיין חדש; העלות מיליון שקל
- ↑ רבני חב"ד בביקור בבתי האדמו"רים
- ↑ מצוטטים בהמשך הערך
- ↑ מדברי הרב פרידמן: "עם חתימת ההסכם נוצר מצב מיידי של פקוח נפש ונהרג יהודי בחברון. האם זהו שלום בטוח"?!
- ↑ ננעלה אסיפת הרבנים בתל אביב
- ↑ ההתנתקות אינה יכולה להתממש
- ↑ רימו את הרבנים ונכנסו לקואלציה, התרמית בפרשיית ליצמן - שרון
