| כל תבניות "פתגם חסידי"
|
| 1
|
הפיקח עושה מיד. הטיפש - דוחה למחר
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 2
|
רבנו הגדול אמר בבואו מפטרבורג: "מובטחני בהקדוש ברוך הוא, שחתיכת לחם חסידי איננה הולכת לאיבוד", כלומר - הדרכה והנהגה חסידית, תקדח ותקדח, עד שהיא תפעל לטובה ולברכה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 3
|
אדמו"ר המהר"ש אמר לאחד מחסידיו: אתה רוצה שהשם יתברך יציית לי, ואתה אינך מציית לי
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 4
|
כמה מן השטות והעיוורון יש בזה, אשר האויל לועג להכסיל, אטום המוח לנבער מדעת, הגאה לגס הרוח, המכוער להמזוהם וכן בשארי בעלי מומין המוסרים מבלי התחשב כלל עם מומי עצמם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 5
|
על חסידים להיות שנונים וחדים, אבל לא עם הלהב כלפי הזולת אלא כלפי עצמם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 6
|
הרוגז על שקר העולם אינו כל כך מהשקר, אלא ממה שהשקר נדמה לאמת. עושים את השקר לאמת
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 7
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב דף השיחה.
אם יש רצון להבין הדבר הפשוט - גם הנכתב לעיל מספיק, ואם אין הרצון להבין - לא תועיל האריכות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 8
|
ומה בחפוש חמץ הפליגו רז"ל בתחלת מסכת פסחים באופני החפוש שצריך להיות בזה גם בחורין וסדקים, הנה על אחת כמה וכמה בחיפוש הטוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין שכל אחד ואחת מישראל צריך להשתדל על דרך זה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 9
|
מלה הבאה בדיבור היא לפני רבים, שבכתב - לפני העולם, שבדפוס - לדורי דורות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 10
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב דף השיחה. סיבה: בשם אומרו.
— 'מדור לדור' עמוד 179
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 11
|
וזהו כלל גדול, והוא: שעיקר ההבדל בין
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין סטרא דקדושה לסטרא אחרא, שבקדושה הוא בחינת הביטול, שבקדושה יש ביטול היש - "עס איז גאר ניטא קיין איך" [=אין שום "אני"], מה שאין כן בסטרא אחרא
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 12
|
אם לאחרי ההתוועדות לא ניתוסף אצלו מאומה, חס ושלום – הרי זו הוכחה שלא היה נוכח בהתוועדות, שכן, לא יתכן שמישהו יהיה נוכח בהתוועדות ולא יתוסף אצלו בענייני העבודה, ובמילא, בהכרח לומר שלא היה בהתוועדות, כי אם, באופן של דמיון בעלמא!...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 13
|
ילד קטן ואיש שיבה אם כי גויתם שונה, אבל בגודל נשמתם אין הבדל
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 14
|
כל פועל טוב ומעולה, יהיה מה שיהיה, אי אפשר אשר יעשה בפעם אחד כאשר יוצא לצורף כלי, כי אם בעמל ויגיעה השתדלות ובמשך הזמן
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 15
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 16
|
חסידות דורשת לא רק לשמוע אלא לקלוט: לקלוט ולחוש אלקות, לקלוט ולחוש תורה, לקלוט ולחוש את הזולת
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 17
|
האהבה הגדולה ביותר בלשון בני אדם היא אהבת אדם לבניו, ובאמת גם אהבה זו היא כלא חשיבי ביחס לאהבה שאוהב רבי את החסיד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 18
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 19
|
חסיד בלי סדר מאבד את כל הצביון של חסיד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 20
|
תוכן החסידות הוא שעל המוח לתת ללב להבין מה עליו לרצות, ועל הלב להביא בחיים את מה שהמוח מבין
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 21
|
למה תרצה להיות צדיק כמשה רבינו עליו השלום, שלא תוכל להשיג, ותהיה תמיד בעצבון? טוב לך להיות בשמחה שאתה אינך רשע כבלעם ותמיד תהיה שמח...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 22
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 23
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 24
|
כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 25
|
מאות מלאכים מצפים בראש השנה לכך שיהודי ידבר בשבחו של חבירו, שכן יודעים הם עד כמה מתאווה הקב"ה לשבחן של ישראל
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 26
|
ה'עולם' חושב שקבלת פדיון נפש הוא דבר קשה, ומסור לרבי בלבד. האמת היא שכל יהודי יכול לעשות זאת, על ידי אמירת שבח על הזולת.
– אלא שזה צריך להיות מתוך אמת
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 27
|
אילו היה לי כל הון שבעולם והיו יכולים לרכוש זאת בכל הון שבעולם, הייתי נותן כל הון שבעולם שהאברכים בכל מקום שרק יהיו – ידברו שם דא"ח
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 28
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 29
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב דף השיחה.
בקשה בעלמא על הגאולה אינה מספיקה, אלא צריכה להיות דרישה ותביעה תמידית
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 30
|
לאמיתו של דבר אין העולם יכול להיות מנגד לגאולה, כיון שכל מציאות העולם תלויה בענין הגאולה
— שיחת ש"פ תזריע מצורע תשנ"א, סעיף י"א
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 31
|
חכמה עילאה, אין א זאק פלייש און ביינער מיס זודיגע בלוט
- [=חכמה עילאה בתוך שק של בשר ועצמות עם דם רותח]
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 32
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 33
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 34
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב דף השיחה.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 35
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 36
|
מי שעוסק בהשכלה של חסידות בלבד ואינו עוסק בעבודת התפילה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות, הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 37
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 38
|
רואים אנחנו את השמש באויר השמים. איש מאתנו לא בדק ולא בחן אותה ואין אתנו יודע עד מה, מה הוא מהותה ועצמותה של בריאה משונה הלזו המנסרת בשמים ממעל, מה טבעה ומה טיבה, ועם זה הנה כולנו כאחד יודעים כי השמש היא מאירה ומביאה תועלת לכל חי...
הרבי הוא שמשן של החסידים, ישועתן ותקותן
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 39
|
כל האסון הוא שמקבלים את החושך לאור. מתרגלים לחושך, וחושבים שהחושך הוא אור
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 40
|
פירות ערלה אסורים לעולם אף לאחר עבור שלוש שנות הערלה.
גאווה וגסות הרוח וכן החזקת טובה לעצמו הבאה מלימוד התורה ומהתעסקות בעבודה שבלב - הם ערלת הלב, ואי אפשר לפדותם, היינו לטהרם או להכשירם, באיזה טעם שיהיה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 41
|
על המאמר "טובה פעולה אחת מאלף אנחות" פירשו חסידים: כמה טובה פעולה אחת, שבאה מאלף אנחות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 42
|
מעשה הזדון מחכמה ובדעת, טוב יותר מהשגגה בכסילות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 43
|
שלשה אין להם רפואה: דלות שיתחבר עמו העצלות. שנאה שתביאה הקנאה. חולי שתתערב בו הזקנה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 44
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 45
|
כל דבר כשירבה יזול. והשכל כשירבה ייקר
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 46
|
אם יש דבר קשה מהמוות - הוא הכסילות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 47
|
'לא עם הארץ חסיד' משמעו כפשוטו: מי שאינו יכול ללמוד - אינו ראוי להיות חסיד!
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 48
|
חסידים הם שמזומנים להיות מגדל עוז בתהפוכות הזמנים
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 49
|
השקרן והמוות שוים. כי מעלת החי בדבריו, וכאשר לא יאמינו את דבריו - כבר בטלו חייו
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 50
|
הטוב שבסוסים צריך לשוט, הגבור שבאדם צריך לחרב, והחכם שבחכמים - צריך ליועץ
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 51
|
כל עת שהאדם מבקש חכמה הוא משכיל. וכשחשב שהשכיל כבר - סכל
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 52
|
לא יגונה מעשה הטוב גם אם יהיה מאת הנבלים, ולא ישובח מעשה הנבלה גם אם הייתה מאת הנכבדים ואנשי השם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 53
|
'הוכח תוכיח' דינו כמה שנאמר 'המול ימול'. כשם שבמצות מילה חייב אדם למול תחילה את עצמו כדי שיהיה רשאי למול אחרים, כך אין אדם רשאי להוכיח אחרים אלא אם כן הוא מוכיח תחלה את עצמו
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 54
|
היצר הרע הוא 'זקן' ו'כסיל' ובכל זאת הוא 'מלך' אצלך. כשאתה תפסיק להיות כסיל - הוא יפסיק להיות מלך...
— מענה הרבי ביחידות, 'כולם בחכמה' עמוד 232
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 55
|
הדרך של חסידים הייתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה הייתה מספיקה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 56
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 57
|
ה' יתן לך כח ועוז להגביר הצורה על החומר, העבודה על ההשכלה, וההרגש על ההבנה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 58
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 59
|
החסידים הישנים - קודם שנכנסו ליחידות פעלו בעצמם שלא לעשות מה שמתחשק
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 60
|
בעיני גדולי חסידי חב"ד, המופתים הם כעין 'פגיעה' בכבוד החסידות, קטנות ושפלות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 61
|
היש לך מופת גדול מזה - לעשות אדם מגולמי עץ?!...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 62
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 63
|
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 64
|
חידושי התורה - מספרים על הלמדנות והסברות הגדולות שחידש המחבר בתורה הקדושה, וסיפורי הצדיקים - מספרים על החידושים הגדולים שחידש ומחדש השם יתברך בעולם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 65
|
צריך להיות "קול דממה דקה", כשזה ב"דממה" הרי זה במילא "דקה"
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 66
|
לבת האש של האנשים הפשוטים אינה נרווית לעולם
— ספר השיחות תש"ב בתרגום ללה"ק עמוד נ
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 67
|
— ספר השיחות תש"ב בתרגום ללה"ק, עמוד מז
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 68
|
ברכה משולה לגשם. שדה שחורשים וזורעים אותו, ולאחר כך יורד גשם, עולה התבואה יפה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 69
|
אוירה של ארץ ישראל לא כל כך מחכים, כפי שאוירה של חוץ לארץ מטפש
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 70
|
ניגון הוא סוג של חוויה, ויש בזה שני אופנים: חוויה המתבטאת בניגון, וניגון היוצר חוויה
— ספר השיחות בתרגום תש"ד בתרגום ללשון הקודש עמוד יז
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 71
|
אם על החכמים באמת אמרו רז"ל 'חכמים היזהרו בדבריכם', הבינונים לא כל שכן...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 72
|
חוצפה של אברך: יש לכם היכולת ללמוד מאמר מ'רבי' שבו האלקות הוא בגלוי וה'שכל' בהעלם, ובמקום זה רוצים ללמוד מאמר של 'חסיד', ששם ה'שכל' בגלוי והאלקות בהעלם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 73
|
שינה היא הכנה לשינה. חסידות היא הכנה לחסידות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 74
|
ר' אשר מניקולייב אמר פעם לקבוצת אברכים: אתם אמנם לומדים חסידות טוב, הבעיה היא שאתם גם אוכלים טוב...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 75
|
העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 76
|
מצאתי כאן מתלהבים והתלהבות, אבל הלוואי ותהיה התלהבות זו, לכל הפחות כלהבה של עצים המשארת אחריה גחלים, ולא כמו של "בענזין" שאינה משארת אחריה ולא כלום
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 77
|
חופש המבוסס על דת הוא חופש הכי חזק
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 78
|
הבורא ברוך הוא, הוא אדיר האדירים, הנצחי האמיתי, ותכונות אלו, חוזק ונצחיות, הכניס הבורא ברוך הוא גם בתורה ובבני ישראל
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 79
|
יהודי אמריקה הם אנשים מעשיים ואנשי מסחר הגיוניים, מתפירת זוג נעליים ומכנסיים, ניהול בנק, עד המצאת מכונת נסיעה ומטוס — הכל נעשה בשיטה ועל ידי מומחים טובים.
ורק כשמגיע לעניני דת, כמו שבת, כשר, תפילין, ציצית, בית כנסת, בית הטבילה, רב, שוחט, חזן, שמש, בעל איטליז, תלמודי תורה, מנהלים חינוכיים, מורים ומורות - מאבד היהודי האמריקאי את מוחו ההגיוני ואת תכונותיו השיטתיות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 80
|
נגינה היא חיצוניות דרכי החסידות
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 81
|
אשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה, חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו, וצדיקים שבארץ ישראל קודמין לצדיקים שבחוץ לארץ - לבד מזאת שלא הניחו כמותן בחוץ לארץ
— תניא, אגרת הקודש ט',
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עמוד קיד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 82
|
לא ידבר בענינים דמרה שחורה חס ושלום, רק אדרבה - להראות בעצמו תמיד תנועות משמעות, כאילו הוא מלא שמחה בליבו, אף על פי שאין בלבו כן בשעת מעשה - וסופו להיות כן
— אגרות קודש אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק עמוד שכד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 83
|
בכל מקום אליו באים בני ישראל, הן מתוך הרחבה והן מתוך מצור ומצוק, צריכים להתחיל לכל לראש בחינוך הבנים והבנות, כיון שזהו היסוד שעליו נשען בית ישראל.
— שיחת יו"ד שבט תשי"ט
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 84
|
מתוך שמחה, נעשית העבודה ביתר הצלחה וביתר מהירות, ובהרחבה והגדלה יתירה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 85
|
אצל חסיד- מלכתחילה אין מקום לשאלות!
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 86
|
— שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 87
|
חסיד הוא כדור של אש וכדור של שמחה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 88
|
בתקופתנו אין מספיק כלל לימוד חסידות פולין – כי הרפואה צריכה להיות מתאימה למחלה, וכיון שהאחרונה עיקרה עתה תלוי בשקלא-וטריא שכליות, גם הרפואה צריכה להיות על ידי ענין ש'לוקח' ו'תופס' את השכל וחב"ד שבנפש
— אגרות קודש חלק י"ב עמוד שסד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 89
|
כאשר אוחזים באמת, אזי אפילו ה"קוצו של יו"ד" הראשון שבאות אל"ף שבמילה אמת - גם הוא אמת
— אדמו"ר הריי"צ, אוצר החסידים בריה"מ ופולין עמוד 268
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 90
|
גדול עליהם הרחמנות ביותר וביותר על מה שכנראה עשיריות בשנים חיים בטעות, ואומרים שזהו טובה מצידם לנשיאנו הקדוש, ולא להיפך
— אגרות קודש חלק י"ב עמוד שסג
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 91
|
יש לבכות ביחידות, וכשיוצאים ל'עולם' יש לעשות זאת בריקוד
— ליקוטי דיבורים, ליקוט כא
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 92
|
אם ים סוף היה 'משקה', לא היה צריך נס לפתוח אותו, כי אז חסידים היו שותים אותו...
— אדמו"ר הרש"ב, שיחת י"ט כסלו תרע"ג
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 93
|
נראה במוחש, שכאשר מתכוונים ורוצים באמת - מספיקה טיפה אחת; ואם חס ושלום זה לא כך - לא תעזור אפילו חבית"...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 94
|
— התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 95
|
שיטת חב"ד-ליובאוויטש, שיטה המאחדת ב' הקצוות – קנאות ביחס להשקפות עולם הזרות לאחדות לתורה ולדת מסטרא דא, וקירוב ואהבה לכל אחד ואחד מבני ישראל כאישים, מסטרא דא, שאין אחד שולל את משנהו ואדרבה, נקודת אהבת ישראל היא המאחדת את שניהם
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 96
|
..מה שאומרים העולם: "הלומדים לערנן יא והחסידים לערנין ניט" (תרגום חפשי: "הלומדים כן לומדים והחסידים אינם לומדים") שהאמת שהלומדים
כל מה שלומדים הם גדולים בעיניהם והחסידים כל מה שלומדים יותר הם יותר קטנים בעצמם...
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 97
|
כששוברים תאווה נהיה ממנה שתיים
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 98
|
— שיחת ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ה
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 99
|
איסור גמור מן התורה, לחפש חסרונות על בן ישראל חבירו
— אגרות קודש חלק כ"ב עמוד יד
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
| 100
|
כבר באה העת שתהיה אהבת אחים אמיתית שוררת במחננו . . אהבת חנם, היינו אהבה שאין לה כל יסוד בשכל אנושי, ולא עוד אלא היפך השכל
— אגרות קודש חלק ה' עמוד קיח
|
עריכה - תבנית - שיחה
|