שלמה הלברשטאם
רבי שלמה הלברשטאם (א' בכסלו תרס"ח – א' באב תש"ס) היה האדמו"ר השלישי לשולשלת באבוב.
תוכן עניינים
תולדות חייםעריכה
נולד בא' בכסלו תרס"ח לאביו רבי בן ציון הלברשטאם, האדמו"ר מבאבוב.
לאחר שאביו נרצח בשנות השואה על קידוש השם, הוא הגיע לארה"ב עם בנו ר' נפתלי צבי הלברשטם, ושם הקים מחדש את מוסדות באבוב.
תקופה מסוימת לאחר שרבי שלמה הגיע לארה"ב, הוא נכנס לחדרו הק' של האדמו"ר הריי"צ וסיפר על כוונתו לעזוב את ניו-יורק. האדמו"ר הריי"צ הרים את ידו הק' והראה לאדמו"ר מבאבוב באצבעו שהוא צריך להישאר בארה"ב, ובידו הק' סימן על שולחנו הטהור "כאן". את הסיפור סיפר בנו האדמו"ר רבי נפתלי צבי בעת הסתלקות אביו הקדוש, והוסיף, שהוא יסוד גדול אצלו בהתפתחות חסידות באבוב בארה"ב.[1]
רבי שלמה מבאבוב היה ידיד של הרבי, בעיקר בעקבות מגוריו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס. בכ"א סיון תשי"ח הגיע הרבי אליו לנחמו אחרי פטירת בתו התינוקת גולדא רייצא[2]. כשהרבי נכנס עמדו כל הנוכחים כולל רבי שלמה שביקש הרבי יישב וכן עשה הרבי. הרגעים הראשונים עברו בדומיה כאשר הרבי מביט עליו כל העת[3]. אחרי פטירת הרבנית חנה הגיע רבי שלמה לנחם את הרבי.
הוא התגורר בקראון הייטס עד שהחלו המהומות בשכונה, בין התושבים הכושים ליהודים. המצב בשכונה נעשה קשה ומסוכן, ורבי שלמה החליט לעקור מהשכונה יחד עם ישיבתו וחסידות המעטירה לשכונת בורו פארק המבטיחה. הרבי הביע את התנגדותו לצעד זה.
ארע שבנו רבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא מלך המשיח. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר[4].
נפטר א' במנחם אב תש"ס. לאחר פטירתו בשנת תש"ס, מונה בנו רבי נפתלי צבי הלברשטאם לממשיך דרכו.
לקריאה נוספתעריכה
- צדיקים מכניסים את עצמותם בתורתם, שבועון כפר חב"ד 1931 עמוד 56
קישורים חיצונייםעריכה
- הרבי בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת
- רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה, טקסט
| הקודם: האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם |
אדמו"רי באבוב תש"א - תש"ס |
הבא: האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטם |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ רשימה מהשיחה בעת הניחום אבלים שנערכה ע"י וועד הנחות בלה"ק על פי רשימת המזכיר הרב יהודה לייב גרונר
- ↑ מיומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר - פורסם במדור 'ניצוצי רבי' בגליון התקשרות א'תנ"ב (ע' 9)
- ↑ שבועון בית משיח 504