פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שלום מענדל קלמנסון

תולדות חייםעריכה

ילדותועריכה

נולד בל' ניסן תרפ"ב בעיר ויטבסק להוריו הרב שניאור זלמן קלמנסון ומרת מנוחה קלמנסון.

בשנים הבאות עברה המשפחה לפושקינה - פרבר של לנינגרד בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב"דית.

בספר תולדותיו פעילות חוצה גבולות[1], מציינים כי פושקינה נקראה גם צארסקי סילו, כפר הצאר על שם אמרון הקיץ של הצאר השוכן בכפר. על הקהילה החב"דית נמנו משפחות חב"דיות חשובות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, הרב ברקה חן, הרב זלמן קלמנסון, הרב שמואל מנחם קליין, חוסידוב, הרב שמעון גלפרין, הרב אברהם קפובסקי[2].

בתומכי תמימיםעריכה

בגיל חמש עשרה נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים קורסק, ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. עקב רדיפות השלטונות אחרי הישיבה נאלץ לעבור מקורסק אל העיר קלינצי.

בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף 'תומכי תמימים' המרוחק אלפי ק"מ מביתם.

במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת תרח"צ עד חורף ת"ש, או אז נסע לסניף תומכי תמימים בכותאיס שבגרוזיה, שם למד אצל הרב יוסף גולדברג. כאשר היה בן שמונה עשרה מונה למגיד שיעור בישיבה.

גם בגרוזיה עקבו אנשי המשטרה החשאית אחרי הישיבות החב"דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו על הישיבה, ולקחו את כל ניירותיו של שלום מענדל, שבדרך כלשהי הצליח להימלט והתחבא בבית משפחה לא יהודית, שם שהה חודשים מספר עד שקיבל בחזרה את ניירותיו. משנרגעו קמעה הרוחות, נסע לעיירה סינקי שבגרוזיה, שם ניהל מחלקת 'תומכי תמימים' עד תום ימי המלחמה, אז נסע לסמרקנד, לשם הגיעו בני משפחתו שברחו מביתם בלנינגרד.

בחודשים הבאים הגיע שלום מענדל ללבוב, עיר הגבול, ומשם הצליח לצאת מרוסיה בבריחת החסידים הידועה ולהגיע עד למחנה העקורים פוקינג.

פוקינגעריכה

בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים פוקינג, שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו בפולין ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג הייתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם הרבי הריי"צ ששהה אז בניו יורק. ועד אנ"ש בפוקינג בראשות המשפיע הרב ניסן נמנוב, שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב הלל פבזנר (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ומרת הדסה גרליק (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' משה מרוזוב). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת 'הלשכה' בהנהלת הרב בנימין גורודצקי, ובהכוונת הרבי הריי"צ.

על פי הוראות הרבי הריי"צ, המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו צרפת וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי 'בית שרה' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שהגיעה באותה עת לצרפת.

הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי קה"ת. כפי העולה מסדרת ספרי "אגרות קודש", זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש"ז: "אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת".

בתחילת קיץ תש"ז ביקש רשות מהרבי לעזוב את פראג, אך לא קיבל תשובה חיובית עד לט"ו מר חשוון תש"ח, כאשר אדמו"ר הריי"צ השיב לו: "ועל שאלתו אודות עצמו, יעתיק מושבו לפאריז".

בחודשים הבאים עבר לפריז, לשם כבר הגיעו רבים מהחסידים שיצאו מרוסיה.

אוברוויליעעריכה

  ערך מורחב – אוברוויליע

בשנת תש"ט הקים את ביתו עם הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב עוזיאל חזנוב. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר אוברוויליע הסמוכה לפריז.

בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי אוברוויליע, במסגרתה הקימו גן ילדים, בית ספר שנקרא בשם "שניאור" ומוסדות נוספים. כמו כן הקימו קעמפ בשם "גן ישראל" בהוראה מפורשת של הרבי.

היחס של הרבי לפעילות ר' שלום מענדל ורעייתו היה מיוחד במינו. בני המשפחה מספרים, כי כאשר בתם מרת פייגא לויטין המתגוררת בניו -הייבן התכוננה ללידתה הראשונה, הגיעה אליה אמה הרבנית בתיה כדי לסייע לה. מיד לאחר הלידה, היישר מבית הרפואה נסעה הרבנית ל-770 ונכנסה ל'יחידות'. עוד לפני שהספיקה להודיע לרבי על הבשורה הטובה, איחל לה הרבי "מזל טוב", ושאלה עד מתי היא מתכוננת להישאר בניו יורק, משהשיבה על כוונתה להישאר עד אחרי הברית, הורה לה הרבי באופן מפתיע לחזור מיד לצרפת. הוראה זו גרמה לה לשמחה רבה; היא נוכחה לדעת עד כמה הרבי מייקר את עבודתה במוסדות "שניאור". כבר למחרת עלתה על מטוס שיעדו צרפת, ואת איחוליה לברית המילה מסרה באמצעות הטלפון.

פטירתועריכה

ביום שני כ"ג כסלו תשע"ב, השיב הרב שלום מענדל קלמנסון את נשמתו לבוראה והוא בן 89 שנים. במסע ההלוויה שלו שהחל בפאריז, נחסמו רחובות על ידי קהל רב מכל החוגים, תלמידים ומכרים ובני משפחותיהם, אשר בזכותו הם הולכים בדרך היהדות והחסידות. אלפי התלמידים שלמדו במוסדותיו במשך השנים, באו להיפרד ממי שעמד שנים רבות בראשות המוסדות במסירות אמיתית.

הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים.

ספר תולדותיו פעילות חוצה גבולותעריכה

תולדותיו ותפקידיו של ר' שלום מענדל, תועדו בצמד הספרים "פעילות חוצה גבולות", בעריכת הרב שלום דובער פרידלנד (בעל נכדת נשוא הספר). ובספר סקירה מפורטת על סיפור היציאה החבדי"ת מרוסיה בדגש על פעילות ר' שלום מענדל קלמנסון בצ'כסלובקיה.


חלק א': באמצעות מאות מסמכים מקוריים מארכיון הרב קלמנסון ע"ה, בתוספת מחקר וראיונות - נבנתה פרשית – יציאת רוב אנ"ש מברית המועצות בשנים תש"ו-תש"ז, בשילוב פירוט אודות עסקנות החשאית התוססת שהתבצעה מאחורי הפרגוד, למהלכי היציאה עם תאריכים ושמות, לפעילותם הבלתי נתפסת של העסקנים משני צידי הגבול, לפרשיות המאסרים, ומעל לכל מעורבות רבותינו נשיאנו, בשילוב דברי ימי חייו המרתקים של הרב קלמנסון.


חלק ב': הספר עוקב אחר תולדות הרב קלמנסון בצרפת, משולב בסיפור התיישבות והתאקלמות אנ"ש בצרפת ושפע ההוראות וההדרכות של הרבי לפעילות בצרפת ובכללם עשרות מכתבים בפרסום ראשון, הרקע למהפיכה הרוחנית בצרפת המשמשת מודל להפצת היהדות בצורה שאין לה אח ורע, הצלחת הקהילה ופריחת מוסדות החינוך 'שניאור' אותם הקים, הקשיים הגדולים עימם התמודד וההצלחות הכבירות שליוו אותו בסייעתא דשמיא בפעילותו הציבורית ועבודת הקודש שלו כשוחט ומוהל[3].

משפחתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלום_מענדל_קלמנסון&oldid=650870"