הבדלים בין גרסאות בדף "רבי יונתן"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "== תולדות חייו ==" ב־"==קורות חיים==") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יונתן''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יאשיה]], ושניהם למדו אצל [[רבי ישמעאל]].{{הערת שוליים|1=[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב'.}} | רבי '''יונתן''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יאשיה]], ושניהם למדו אצל [[רבי ישמעאל]].{{הערת שוליים|1=[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב'.}} | ||
| − | == | + | ==קורות חיים== |
רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{הערת שוליים|ב[[מסכת אבות]], פרק ד', ט'.}} ופעם אחת ב[[תוספתא]].{{הערת שוליים|[[מסכת שבועות]], פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".}} לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים ב[[ספרא]], וב[[ספרי]] על [[ספר דברים]],{{הערת שוליים|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של [[רבי עקיבא]].}} ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת ה[[ספרי]] ל[[במדבר]] וה[[מכילתא]].{{הערת שוליים|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - [[רבי ישמעאל]].}} שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים ב[[מדרש]] ה[[מקרא]], למעט פעם אחת בה הם נחלקים ב[[הלכה]], לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות ב[[עיר הנדחת]].{{הערת שוליים|תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]], דף ט"ו, ב'.}} | רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{הערת שוליים|ב[[מסכת אבות]], פרק ד', ט'.}} ופעם אחת ב[[תוספתא]].{{הערת שוליים|[[מסכת שבועות]], פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".}} לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים ב[[ספרא]], וב[[ספרי]] על [[ספר דברים]],{{הערת שוליים|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של [[רבי עקיבא]].}} ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת ה[[ספרי]] ל[[במדבר]] וה[[מכילתא]].{{הערת שוליים|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - [[רבי ישמעאל]].}} שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים ב[[מדרש]] ה[[מקרא]], למעט פעם אחת בה הם נחלקים ב[[הלכה]], לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות ב[[עיר הנדחת]].{{הערת שוליים|תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]], דף ט"ו, ב'.}} | ||
גרסה מ־15:18, 7 ביולי 2014
רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יאשיה, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.[1]
קורות חיים
רבי יונתן מוזכר במשנה פעם אחת בלבד[2] ופעם אחת בתוספתא.[3] לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים בספרא, ובספרי על ספר דברים,[4] ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת הספרי לבמדבר והמכילתא.[5] שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים במדרש המקרא, למעט פעם אחת בה הם נחלקים בהלכה, לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות בעיר הנדחת.[6]
רבי יונתן החליט לעזוב את ארץ ישראל יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש, ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד בר כוכבא, אך כאשר הגיעו לגבולה של הארץ התחרטו, ושבו לגור בארץ.[7]
שיטתו בכל הש"ס: כח הפרט
במסכת סנהדרין[8] ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.
הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.
דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.
תלמידיו
- רבי שמואל בר נחמני[9]
אמרותיו
רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני[10].
הערות שוליים
- ↑ מסכת מנחות, דף נ"ז, ב'.
- ↑ במסכת אבות, פרק ד', ט'.
- ↑ מסכת שבועות, פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".
- ↑ מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבי עקיבא.
- ↑ מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - רבי ישמעאל.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו, ב'.
- ↑ ספרי, פרשת ראה, פ'.
- ↑ דף ט"ו ע"ב.
- ↑ מסכת מועד קטן טז, ב.
- ↑ מסכת אבות,פרק ד'.
