רבי מתיא בן חרש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מתיא בן חרש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האהן הקטן מעל קברו של רבי מתיא בן חרש

התנא האלוקי רבי מתיא בן חרש, היה תנא בדור העשירי ואחד עשר לתנאים, שהוא הדור השלישי והרביעי לחורבן בית שני.

רבי אליעזר הגדול היה רבו[1], וכן רבי יאשיה ורבי מאיר[2].

הוא היה רבו של רבי אליעזר בן רבי יוסי שמסר כמה וכמה הלכות משמו[3].

התגורר ברומי[4] שם גם הקים בית דין, שהתפרסם כבית דין מומחה בהוצאת הצדק לאור, עד שאמרו ח[5] "צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבי מתיא בן חרש לרומי." כן הקים במקום ישיבה[6] שהתפרסמה כגדולה ביותר בימיו[7].

בלקוטי שיחות חלק יז[8] דן הרבי בשאלתו של רבי מתיא המובאת במסכת יומא[9].

באחת מההתוועדויות, ביאר הרבי את רש"י שמביא את מאמרו של ר' מתיא בן חרש אודות גאולת בני ישראל ממצרים, שהיו ערומים ממצוות והיו צריכים לדם פסח ודם מילה כדי שיהא בידם זכות קיום המצוות הללו. הרבי דיבר ברגש רב על אריכות הגלות האחרון, ובכה מאוד באומרו "הבן חמש למקרא נותר עם קושיא: כיצד ייתכן שיהודים עדיין נמצאים בגלות? כמה הוא השיעור לייגע את היהודים בגלות"?...

רבי ישראל מרדכי טברסקי האדמו"ר מרחמסטריבקא ששהה במקום, היה בהתרגשות גדולה למשמע הכמיהה העצומה של הרבי לגאולה השלימה, והכאב האמיתי שפרץ מלבו הטהור לנוכח המשך הגלות[10].

שיתעסקו במצוות[עריכה]

רש"י מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר שני סיבות לכך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א) כדי שיהיו להם שתי מצוות שיעמדו להם להגאל, דם פסח ודם מילה. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה, ובכך יהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.

הרבי[11] מסביר כי רש"י מזכיר את מאמרו בפרשת בא אודות כך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.

הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים מצוות מילה יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.

הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - רבי אליעזר הקפר. ובהדגש לשון רש"י "היה רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. כתוב בגמרא "הלך אחר רבי מתיא לרומי", ולכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.

ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של יוסף הצדיק - עבודת הבירורים[12], רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויאיר להם חשכת הגלות, ובכך היה מנחם את תלמידיו.

אמרותיו[עריכה]

י.png הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים י.png
מסכת אבות פרק רביעי, משנה טו.
.

הערות שוליים

  1. יוחסין.
  2. אבות דרבי נתן פרק א'.
  3. סוף מסכת יומא
  4. מעילה יז, עמוד א.
  5. סנהדרין לב, ב.
  6. סנהדרין דף לב, עמוד ב' ורש"י שם.
  7. מגיד משנה, הלכות סנהדרין פרק ו'.
  8. עמ' 194.
  9. דף פו, עמוד א'.
  10. חב"ד אינפו, על פי עדות רבי נחמן יוסף טברסקי.
  11. לקוטי שיחות חלק ט"ז.
  12. סדר הדורות בערכו.