פרשת בחוקותי

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).

בשנים שאינן מעוברות קוראים פרשה זו יחד עם הפרשה שלפניה פרשת בהר.

הפרשה בקצרה

• ראשון - הבטחת התורה ברכות כאשר עם ישראל ישמור את התורה והמצוות

• שני - המשך תיאור שיגשוגם של עם ישראל כאשר יקיימו את התורה.

• שלישי - המשך תיאור הברכות ותחילת ההבטחה ותיאור העונשים והקללות לסרים מדרך התורה, ובהם גלות מארץ הקודש. בסיום מבטיחה התורה שהקב"ה יגאל את עם ישראל מארצות הגוים.

• רביעי - תרומת כסף לבית המקדש, כתחליף לאדם, בהמות או קרקעות. דהיינו: באם אדם נשבע לתרום את ערך עצמו לה', מהו השווי הכספי שעליו לתרום, לפי הגיל ותנאים נוספים.

• חמישי - דיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.

• שישי - המשך דיני תרומת קרקעות לבית המקדש.

• שביעי - דיני מעשר בהמות, כאשר כל בהמה עשירית מוקרבת כקרבן לה'.

בתורת החסידות

ידועים דברי אדמו"ר הזקן בנוגע לתוכחות של פרשת בחוקותי "אף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות". ועד"ז יש לפרש בנדון דידן, שזה ש"כל ישראל ערבים זה בזה" – ברכה היא, שכל אחד יכול לעזור ולהועיל לחבירו, ויש לו "ערבות" לחבירו. והטעם ל"ערבות" זו הוא מפני ש"כל ישראל ערבים זה בזה, כלומר "מעורבים" זה בזה . . וכמו האדם שיש לו ראש ורגל והראש מקבל חיות גם מהרגל שצריך לו, כך כל ישראל ביחד הם נקראים "אדם" אחד - קומה אחת" , ומצד ה"עירוב" בין כל ישראל, לכן שייכים כולם זה לזה, וכל אחד מישראל יכול להועיל ולעזור לחבירו. ועזרה זו צריכה להיות בשמחה ובחפץ לב, כפירוש השלישי ב"ערבים זה בזה", מלשון "עריבות" ומתיקות, שלכל יהודי צריך להיות נעים ומתוק הערבות והעירוב שיש לו עם היהודי האחר. (ע"פ אגרות קודש ח"ב עמ' שמו. ועוד)

קישורים חיצונים

• טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י -
• קריאת התורה של פרשת בחוקותי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
• הפטרת פרשת בחוקותי עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -