הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת בחוקותי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{קשר חב"די}}
 
'''פרשת בחוקותי''' היא ה[[פרשה]] העשירית והאחרונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).
 
'''פרשת בחוקותי''' היא ה[[פרשה]] העשירית והאחרונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).
  
שורה 18: שורה 19:
 
*'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'.
 
*'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'.
  
==בתורת החסידות==
+
==קישורים חיצוניים==
ידועים דברי [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע
+
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/bechukotai לקוטי שיחות פרשיות - פרשת בחוקותי] {{מפתח}}
לתוכחות של פרשת בחוקותי "אף שלפי הנראה דברי
 
התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם
 
רק ברכות" {{הערה|לקוטי תורה פרשתנו מח, א}}.
 
ועד"ז יש לפרש בנדון דידן, שזה ש"כל
 
ישראל ערבים זה בזה" – ברכה היא, שכל אחד
 
יכול לעזור ולהועיל לחבירו, ויש לו "ערבות"
 
לחבירו.
 
והטעם ל"ערבות" זו הוא מפני ש"כל
 
ישראל ערבים זה בזה, כלומר "מעורבים" זה
 
בזה . . וכמו האדם שיש לו ראש ורגל והראש
 
מקבל חיות גם מהרגל שצריך לו, כך כל ישראל
 
ביחד הם נקראים "אדם" אחד - קומה אחת"
 
{{הערה|לשון אדמו"ר הזקן נ"ע בלקו"ת בהעלותך לג, ג}}, ומצד
 
ה"עירוב" בין כל ישראל, לכן שייכים כולם זה
 
לזה, וכל אחד מישראל יכול להועיל ולעזור
 
לחבירו.
 
ועזרה זו צריכה להיות בשמחה ובחפץ לב,
 
כפירוש השלישי ב"ערבים זה בזה", מלשון
 
"עריבות" ומתיקות {{הערה|ספר השיחות ה'תש"א עמ' 144 .
 
וראה ג"כ אג"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע ח"א עמ' שפד. ח"ו
 
עמ' מז}}, שלכל יהודי צריך להיות נעים ומתוק
 
הערבות והעירוב שיש לו עם היהודי האחר.
 
(ע"פ [[אגרות קודש]] ח"ב עמ' שמו. ועוד)
 
==קישורים חיצונים==
 
 
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2877 טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
 
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2877 טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1537 קריאת התורה של פרשת בחוקותי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1537 קריאת התורה של פרשת בחוקותי עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}

גרסה אחרונה מ־22:05, 25 בינואר 2023

סמל חבדפדיה.png ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).

בשנים שאינן מעוברות קוראים פרשה זו יחד עם הפרשה שלפניה פרשת בהר.

הפרשה בקצרה[עריכה]

  • שני - המשך תיאור שיגשוגם של עם ישראל כאשר יקיימו את התורה.
  • שלישי - המשך תיאור הברכות ותחילת ההבטחה ותיאור העונשים והקללות לסרים מדרך התורה, ובהם גלות מארץ הקודש. בסיום מבטיחה התורה שהקב"ה יגאל את עם ישראל מארצות הגוים.
  • רביעי - תרומת כסף לבית המקדש, כתחליף לאדם, בהמות או קרקעות. דהיינו: באם אדם נשבע לתרום את ערך עצמו לה', מהו השווי הכספי שעליו לתרום, לפי הגיל ותנאים נוספים.
  • חמישי - דיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
  • שישי - המשך דיני תרומת קרקעות לבית המקדש.
  • שביעי - דיני מעשר בהמות, כאשר כל בהמה עשירית מוקרבת כקרבן לה'.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים