הבדלים בין גרסאות בדף "עתיק יומין"
(בעריכה) |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''עתיק יומין''' הינו ה[[פרצוף]] של פנימיות [[כתר עליון]], שהוא [[ספירת הכתר]] של [[עולם האצילות. שפנימיות [[כתר עליון]] כלולה מ[[עשר ספירות]] וב[[התכללות|התכללותם]] יחד נקראים בשם עתיק יומין. | + | '''עתיק יומין''' הינו ה[[פרצוף]] של פנימיות [[כתר עליון]], שהוא [[ספירת הכתר]] של [[עולם האצילות]]. שפנימיות [[כתר עליון]] כלולה מ[[עשר ספירות]] וב[[התכללות|התכללותם]] יחד נקראים בשם עתיק יומין. |
מבואר כי לשון עתיק יומין הוא שנעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם. ש[[אריך אנפין]] הוא בבחינת [[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה יותר ואפילו אינו בבחינת [[סובב]]. | מבואר כי לשון עתיק יומין הוא שנעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם. ש[[אריך אנפין]] הוא בבחינת [[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה יותר ואפילו אינו בבחינת [[סובב]]. | ||
| + | |||
| + | ==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין== | ||
| + | פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים. | ||
| + | |||
| + | מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־13:40, 8 בנובמבר 2009
עתיק יומין הינו הפרצוף של פנימיות כתר עליון, שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות. שפנימיות כתר עליון כלולה מעשר ספירות ובהתכללותם יחד נקראים בשם עתיק יומין.
מבואר כי לשון עתיק יומין הוא שנעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם. שאריך אנפין הוא בבחינת סובב לעולמות אבי"ע, ועתיק יומין הוא גבוה יותר ואפילו אינו בבחינת סובב.
פנימיות וחיצוניות עתיק יומין
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת פנימיות וחיצוניות. שפנימיות פרצוף עתיק יומין, שהוא שלוש ראשונות שלו, הוא בבחינת מלכות דאין סוף, ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף אריך אנפין. וזהו ענין רישא דלא אתיידע, שאפילו אריך אנפין לא ידע לה. וחיצוניות עתיק יומין הוא שבע תחתונות שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות באריך אנפין. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ואריך אנפין הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי שבע תחתונות של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף אריך אנפין הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.
מבואר כי ענין מצוות עשה הוא משבע תחתונות של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ומצוות לא תעשה הוא משלוש ראשונות של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של שלוש ראשונות של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.
