הבדלים בין גרסאות בדף "ספר המנהגים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:
 
הראשון שהחל לעסוק בליקוט ופרסום מנהגי חב"ד, הוא הרבי עצמו. תחילה ב[[רשימות (ספר)|רשימות]] שכתב לעצמו כשהוא חוקר ובודק ומעלה על הכתב מה ששמע וראה מאדמו"ר הריי"צ, ובהמשך, בפרסום בקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי ושיחות אדמו"ר הריי"צ, אליהם צירף כהוספה ליקוט של מנהגי - בכל פעם בנושא אחר (מנהגי חנוכה, מנהגי פורים, וכדומה).
 
הראשון שהחל לעסוק בליקוט ופרסום מנהגי חב"ד, הוא הרבי עצמו. תחילה ב[[רשימות (ספר)|רשימות]] שכתב לעצמו כשהוא חוקר ובודק ומעלה על הכתב מה ששמע וראה מאדמו"ר הריי"צ, ובהמשך, בפרסום בקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי ושיחות אדמו"ר הריי"צ, אליהם צירף כהוספה ליקוט של מנהגי - בכל פעם בנושא אחר (מנהגי חנוכה, מנהגי פורים, וכדומה).
  
בהמשך, פירסם הרבי מנהגי נוספים גם ב[[לוח היום יום]] אותו ערך.
+
בהמשך, פירסם הרבי מנהגי נוספים גם ב[[לוח היום יום]], וב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] אותם ערך, וכן המחזור וסדר סליחות שיצאו לאור על ידו במסגרת הוצאת הספרית קה"ת.
  
מקום נוסף בו פורסמו המנהגים, היה ב'הערות וציונים' ל[[סידור עם דא"ח]], בו נדפסו הערות הרבי בעריכת הרב גרונר יחד עם הוספות מהרב גרונר עצמו, כאשר חלק מההערות כוללות התייחסות למנהגי חב"ד השונים הקשורים בתפילה ובמעגל השנה.
+
בשנים המאוחרות יותר, פורסמו מנהגים נוספים ב'הערות וציונים' ל[[סידור עם דא"ח]], בו נדפסו הערות הרבי בעריכת הרב גרונר יחד עם הוספות מהרב גרונר עצמו, כאשר חלק מההערות כוללות התייחסות למנהגי חב"ד השונים הקשורים בתפילה ובמעגל השנה.
  
 
בשנת [[תשכ"ו]] אישר הרבי את העבודה על ליקוט ועריכת המנהגים לכדי מקבץ כולל, והטיל את מלאכת העריכה על הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].
 
בשנת [[תשכ"ו]] אישר הרבי את העבודה על ליקוט ועריכת המנהגים לכדי מקבץ כולל, והטיל את מלאכת העריכה על הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].
שורה 15: שורה 15:
  
 
בעריכת הספר נעזרו העורכים בכמה מתלמידי ה'[[קבוצה]]'.
 
בעריכת הספר נעזרו העורכים בכמה מתלמידי ה'[[קבוצה]]'.
 +
 +
כהוספה לספר בא ליקוט מהתייחסויות הרבי לסוגיות הלכתיות, דוגמת ניתוחים, אימוץ ילדים, שנת השמיטה, ועוד.
  
 
הספר יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]].
 
הספר יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]].
 +
 +
==הוצאות מאוחרות==
 +
במשך השנים קמו מספר יוזמות פרטיות של חסידים שהמשיכו בליקוט על בסיס ספר המנהגים, מתוך מה שהתפרסם במשך השנים שחלפו מאז הוצאתו לאור של ספר המנהגים.
 +
 +
ניתן לחלק את העבודות שנעשו בתחום לשלושה סוגים:
 +
*'''מקורות הרחבות וטעמים למנהגים''': חקרי מנהגים (גוראריה), ספר המנהגים פיענוחים, בירורי מנהגים (פרידמן), הלכות ומנהגי חב"ד לפסח (בלינוב), טעמי המנהגים חב"ד (גליצנשטיין), טעמי מנהגי חב"ד, ילקוט הלכות וטעמי המנהגים -חב"ד (שמלה), עיונים במנהגי חב"ד (אשכנזי), על מנהגים ומקורותיהם (בלוי), פנימיות המנהגים, שערי תפילה ומנהג (אשכנזי).
 +
*'''מנהגי חב"ד שלא נכללו בספר המנהגים''': קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה, אסיף מנהגים והוראות (והבה), הליכות ומנהגי שבת קודש (זליגסון), מנהגי קריאת התורה ([[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]]{{הערה|הוספה לחומש שהו"ל על ידם.}}), הלכות ומנהגי חב"ד לבר מצוה (הורביץ), הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג), ליקוט הלכה ומנהג (בקשי), ליקוט דיני ומנהגי ראש חודש (רפפורט), ליקוט דיני ומנהגי תפילין (אלטיין), ליקוט מנהגי חתונה וטעמיהם, מנהגי בית כנסת חב"ד, מנהגי יארצייט,
 +
*'''מנהגי רבותינו נשיאינו''': [[מעשה מלך]], מנהגי מלך (טייכמן). הנהגות קודש - אדמו"ר הרש"ב, מנהגי הרביים.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:49, 17 במאי 2020

ספר המנהגים הוא ספר המלקט דיני ומנהגי חב"ד מכתבי רבותינו נשיאנו או ממה שהורו בעל-פה - בעיקר אלו שיש בהם משום חידוש.

היסטוריה

הראשון שהחל לעסוק בליקוט ופרסום מנהגי חב"ד, הוא הרבי עצמו. תחילה ברשימות שכתב לעצמו כשהוא חוקר ובודק ומעלה על הכתב מה ששמע וראה מאדמו"ר הריי"צ, ובהמשך, בפרסום בקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי ושיחות אדמו"ר הריי"צ, אליהם צירף כהוספה ליקוט של מנהגי - בכל פעם בנושא אחר (מנהגי חנוכה, מנהגי פורים, וכדומה).

בהמשך, פירסם הרבי מנהגי נוספים גם בלוח היום יום, ובהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים אותם ערך, וכן המחזור וסדר סליחות שיצאו לאור על ידו במסגרת הוצאת הספרית קה"ת.

בשנים המאוחרות יותר, פורסמו מנהגים נוספים ב'הערות וציונים' לסידור עם דא"ח, בו נדפסו הערות הרבי בעריכת הרב גרונר יחד עם הוספות מהרב גרונר עצמו, כאשר חלק מההערות כוללות התייחסות למנהגי חב"ד השונים הקשורים בתפילה ובמעגל השנה.

בשנת תשכ"ו אישר הרבי את העבודה על ליקוט ועריכת המנהגים לכדי מקבץ כולל, והטיל את מלאכת העריכה על הרב מנחם זאב גרינגלס והרב יהודה לייב גרונר.

כאמור, חלק גדול מהמנהגים שנדפסו בספר זה - כבר נדפסו קודם במקומות שונים, אך ספר זה היוה המקום הראשון המקבצם יחד.

פסקי אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו או בסידור שחיבר לא נכנסו בספר זה, אלא אם כן יש שינוי בין המנהג לבין הכתוב שם.

בעריכת הספר נעזרו העורכים בכמה מתלמידי ה'קבוצה'.

כהוספה לספר בא ליקוט מהתייחסויות הרבי לסוגיות הלכתיות, דוגמת ניתוחים, אימוץ ילדים, שנת השמיטה, ועוד.

הספר יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת.

הוצאות מאוחרות

במשך השנים קמו מספר יוזמות פרטיות של חסידים שהמשיכו בליקוט על בסיס ספר המנהגים, מתוך מה שהתפרסם במשך השנים שחלפו מאז הוצאתו לאור של ספר המנהגים.

ניתן לחלק את העבודות שנעשו בתחום לשלושה סוגים:

  • מקורות הרחבות וטעמים למנהגים: חקרי מנהגים (גוראריה), ספר המנהגים פיענוחים, בירורי מנהגים (פרידמן), הלכות ומנהגי חב"ד לפסח (בלינוב), טעמי המנהגים חב"ד (גליצנשטיין), טעמי מנהגי חב"ד, ילקוט הלכות וטעמי המנהגים -חב"ד (שמלה), עיונים במנהגי חב"ד (אשכנזי), על מנהגים ומקורותיהם (בלוי), פנימיות המנהגים, שערי תפילה ומנהג (אשכנזי).
  • מנהגי חב"ד שלא נכללו בספר המנהגים: קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה, אסיף מנהגים והוראות (והבה), הליכות ומנהגי שבת קודש (זליגסון), מנהגי קריאת התורה (חזק[1]), הלכות ומנהגי חב"ד לבר מצוה (הורביץ), הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג), ליקוט הלכה ומנהג (בקשי), ליקוט דיני ומנהגי ראש חודש (רפפורט), ליקוט דיני ומנהגי תפילין (אלטיין), ליקוט מנהגי חתונה וטעמיהם, מנהגי בית כנסת חב"ד, מנהגי יארצייט,
  • מנהגי רבותינו נשיאינו: מעשה מלך, מנהגי מלך (טייכמן). הנהגות קודש - אדמו"ר הרש"ב, מנהגי הרביים.

קישורים חיצוניים

  • הוספה לחומש שהו"ל על ידם.