רשימות (ספר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער קובץ רשימות

הרשימות הינם כתבים אותם כתב הרבי לעצמו. רובם של הכתבים נשמרו אצל הרבי ולא ניתנו על ידו לפירסום, מלבד חלקים בודדים בהזדמנויות נדירות[1].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציאו חלק מחברי אגודת חסידי חב"ד את הרשימות שנשמרו על ידי הרבי בחדרו הקדוש, והחלו להוציאם לאור בסדרת ספרים בשם "רשימות".

חלקי הרשימות[עריכה]

הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

החלק הראשון[עריכה]

  • אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו באגרות קודש, וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
  • רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ברשימות, וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי הריי"צ, וסיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם בית רבי, ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. הספר יצא לאור ביוזמת חלק מחברי אגודת חסידי חב"ד העולמית בתשס"ו.
  • רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסוייימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי לשלום בער לוין כבר בשנת תשמ"ו ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "תורת מנחם" חלק א' (תשנ"ג) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".
  • רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

החלק השני[עריכה]

החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:

  • מראי מקומות הגהות והערות קצרות לסש"ב: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על תניא שיוציאו לאור בקרוב.
  • סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של אדמו"ר הצמח צדק (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש[דרוש מקור] כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".

פירסום הרשימות[עריכה]

לפני תשנ"ד[עריכה]

מתחילת קיץ תשנ"ב פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים צדי"ק למלך, ובספר תורת מנחם התוועדויות חלק א' בתחילתו.

רשימות אלו, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי - אלא שכאשר ערכו את סדרת אגרות קודש, ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים. בחבילה ההיא היו כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני". כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל הרשימות נשארו בידי עורכי האגרות. בשנת תש"נ נתנו את "היום יום חלק שני" לרב פרץ בלוי (שפירסם אותו כהוספה למהדורת ה"היום יום" המתורגמת לעברית), ואת הרשימות הוציאו לאור בקובצי צדי"ק למלך ובחלק א' של תורת מנחם התוועדויות, כנ"ל. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).

בשנת תשס"ט " מרכז החסד - מטה משיח נתניה" ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפירסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'.

אחרי תשנ"ד[עריכה]

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, הוציאו חלק מחברי ועד אגודת חסידי חב"ד את הרשימות ממקומם, והחלו לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת תש"ס. בשל סגנונו הקצר של הרבי ברשימותיו (שנכתבו לעצמו, ולא לפירסום), ערכו המוציאים לאור פיענוח והסבר לדברי הרבי. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים, רשימת היומן).

בשנת תשע"ח, הדפיס ועד תלמידי התמימים העולמי חלקים מהרשימות בפיענוח מחודש[2].

הפולמוס בקשר להוצאתם[עריכה]

גילוי ופירסום הרשימות לאחר ג' תמוז תשנ"ד עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.

אסיפת אגו"ח[עריכה]

האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי אגו"ח ביום ב' אייר תשנ"ה ליד 770[3]. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים: הרב יואל כהן, הרב שלום בער לוין (נציג אגו"ח), הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב שניאור זלמן גופין, הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב משולם זושא אלפרוביץ', הרב שלמה זרחי, הרב אברהם ברוך יצחק גרליצקי, הרב מנחם מענדל גורדון (לונדון), הרב דוד רסקין, הרב משה הרסון, הרב אריה לייב קפלן, הרב אהרן חיטריק, הרב יהושע מונדשיין, הרב אלתר אליהו פרידמן, הרב יוסף יצחק הבלין, הרב אליהו מטוסוב, הרב יוסף וינברג ור' יוסף ברוך פרידמן.

האסיפה הונחתה על ידי ר' חיים שאול ברוק מועד הנחות בלה"ק.

באסיפה הוחלט על פירסום הרשימות.

דיונים נוספים[עריכה]

בהמשך לאסיפת אגו"ח הנזכרת התכנסו כמאתיים חסידי חב"ד מארץ הקודש[דרוש מקור] וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפירסום. עד היום ישנם הנמנעים מלימוד ברשימות אלו, ומצטטים את דברי הרבי נגד לקיחת כתבים מרשותם של רבותינו נשיאנו והוצאה לאור מתורתם ללא רשות, ובפרט דברי הרבי בקשר לרשימות אלו שמהם עולה, לטענתם, כי אין רצונו לפרסמם[4]. בנוסף לדיון אודות הלימוד, הם טוענים שעצם הנגיעה וההוצאה של הכתבים מהמגירה, כמו עוד מאות חפצים ומכתבים אחרים אסורה בתכלית ומצטטים את דברי הרבי משנת תשמ"ה שההוצאה של דברים השייכים לרבי מרשותו הופכת אותם ל"פצצה חיה" ואת המקום בו נמצאים למקום סכנה מוחשית עבור דייריו ועבור כל הנמצאים שם[5]. טענתם העיקרית היא - שעד עצם היום הזה, הרשימות לא חזרו למקומם[דרוש מקור].

כנגד זאת טוענים המצדדים בלימוד הרשימות שדברי הרבי התייחסו להדפסה שלא ברשות הגוף המוסמך להחליט בנושא שהינו אגודת חסידי חב"ד, ואין לערער על החלטתו. כמו כן מצטטים את דברי הרבי במשפט הספרים שאפילו אלו שאינם מבינים שהרבי הריי"צ בחיים, ולכן לא הייתה ירושה, מבינים שהספרייה שייכת לאגו"ח, ולא לאדם פרטי, ועל סמך זה טוענים שגם ההחלטה על הרשימות ושאר החפצים של הרבי היא בסמכות אגו"ח.[6]

הרב שלום יעקב חזן פירסם מאמר בשבועון בית משיח ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות[7]; אך לא שלל את הפרסום, ובאופן אישי אף הוסיף ופרסם מספר הערות על הרשימות.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ביניהם: בספר המאמרים תרס"ו, בהיום יום, באגרות קודש, בספר המנהגים, בהערותיו על ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ ולמניחי השיחות כשהתעוררו קשיים.
  2. דיווח והחוברת הראשונה, באתר col
  3. תמונות מהאסיפה, באתר col.
  4. מענה הרבי משנת תשמ"ז : "(כנראה לא הדפסתי מרשימותי - לפועל) א"כ לא יוסיפו זה - עד שימצאו בהנדפס".
  5. קובץ "חיים שנים ישלם" ברוקלין, תשע"ח, עמוד 4 ואילך.
  6. טענתם הובאה בקובץ "דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני", ע' 8 ואילך.
  7. המאמר נדפס שוב בקובץ "חיים שנים ישלם" הנ"ל, בע' 23 (בהשמטות קלות).