הבדלים בין גרסאות בדף "נפש בהמית"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}}
 
{{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''[[נפש]] [[בהמה|הבהמית]]''' הינו כינוי לנפש שמצד ה[[קליפה]] שב[[יהודי]]. בלשון חז"ל [[יצר הרע]]. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]. מנפש זו מגיעים כל ה[[מידות]] ה[[רע]]ות מארבע יסודות רעים שבה.
+
'''[[נפש]] [[בהמה|הבהמית]]''' בד"כ הינו כינוי לנפש שמצד ה[[קליפה]] שב[[יהודי]]. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]. מנפש זו מגיעים כל ה[[מידות]] ה[[רע]]ות הנמשכות מארבעת היסודות הרעים שבה.
המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי מקורה מ[[קליפת נוגה]] והיא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם ה[[טוב]] עם הרע. לנפש זו עשרה כוחות כנגד [[עשר ספירות]], במקביל וכנגד עשרה כוחות של [[הנפש האלוקית]]. עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של [[נפש]] זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה על ידי ה[[צדיק]]ים. עם הנפש קיימות [[נפש אלוקית]] ו[[נפש טבעית]] - שכלית וחיונית.
+
נפש הבהמית איננה כולה רע כ"א מעורב בה גם טוב, מאחר שאצל יהודי נפש זו מקורה מ[[קליפת נוגה]] שמסוד עץ הדעת, המעורב [[טוב]] טוב ורע. לנפש זו עשרה כוחות הכוללים [[מוחין]] ו[[מדות]], כנגד [[עשרת הספירות]], וכנגד עשרת כוחותיה של [[הנפש האלוקית]] וכן יש בה את כוח ה[[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא [[אריך אנפין]] ובנפש האלוקית הוא לבוש ה[[חיה (חלק הנפש)|חיה]]. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר<ref>וזאת התרומה עת"ר.</ref>.
 +
 
 +
עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי היא לגבור על רצונותיה של [[נפש]] זו. עבודה נעלית מזו היא - להשתמש בכוחותיה לטוב, עד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה על ידי ה[[צדיק]]ים.
 +
 
 +
== כוחותיה ==
 +
 
 +
* [[רצון]] - רצון הנפש הבהמית הוא הדומיננטי מבין כוחותיה, ואיתה היא נוטה עבוד לעיתים קרובות, זו הסיבה שקשה להסביר לנפש הבהמית דבר שכל הנוגד את רצונותיה, כנראה בחוש, שאדם יכול להבין בשכלו אשר דבר מסוים מזיק לו גופנית ונפשית ואעפ"כ הוא יכנע לתאוותיו, וזאת מאחר שנפש הבהמית משתמשת בכוח הרצון הנעלה מהמוחין<ref>ועשית ציץ עת"ר</ref>.
 +
 
 +
* [[מוחין]] - המוחין של נפש הבהמית לא מתפקד כשלעצמו ותפקידו מסתכם יותר בשירות של המידות ורצונותיהם.
 +
 
 +
* [[מידות]] - על הנפש הבהמית כתוב ש'עיקרה מידות' מאחר שהיא איננה נוהגת לעבוד כלל עם המוחין, בכ"מ מבואר שאין הבדל רב בין הרצון שלה למידותיה אך המידות שלה זהו הרצון בתוספת הסברים שכליים המאשררים אותו.
  
 
==יסודותיה ==
 
==יסודותיה ==
  
ה[[תניא]] [[תניא - פרק א'|בפרק הראשון]] מספר שב[[נפש הבהמית]] יש ארבעה יסודות. וכידוע שהיא מכונה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות.
+
ה[[תניא]] [[תניא - פרק א'|בפרק הראשון]] מספר שב[[נפש הבהמית]] יש ארבעה יסודות. והיא השורש לכל המידות הרעות.
  
 
המידות הרעות נמשכות מהיסודות:
 
המידות הרעות נמשכות מהיסודות:

גרסה מ־17:50, 18 באוקטובר 2023

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע...
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נפש הבהמית בד"כ הינו כינוי לנפש שמצד הקליפה שביהודי. נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף. מנפש זו מגיעים כל המידות הרעות הנמשכות מארבעת היסודות הרעים שבה. נפש הבהמית איננה כולה רע כ"א מעורב בה גם טוב, מאחר שאצל יהודי נפש זו מקורה מקליפת נוגה שמסוד עץ הדעת, המעורב טוב טוב ורע. לנפש זו עשרה כוחות הכוללים מוחין ומדות, כנגד עשרת הספירות, וכנגד עשרת כוחותיה של הנפש האלוקית וכן יש בה את כוח הרצון שלמעלה מהמוחין שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא אריך אנפין ובנפש האלוקית הוא לבוש החיה. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר[1].

עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי היא לגבור על רצונותיה של נפש זו. עבודה נעלית מזו היא - להשתמש בכוחותיה לטוב, עד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה על ידי הצדיקים.

כוחותיה

  • רצון - רצון הנפש הבהמית הוא הדומיננטי מבין כוחותיה, ואיתה היא נוטה עבוד לעיתים קרובות, זו הסיבה שקשה להסביר לנפש הבהמית דבר שכל הנוגד את רצונותיה, כנראה בחוש, שאדם יכול להבין בשכלו אשר דבר מסוים מזיק לו גופנית ונפשית ואעפ"כ הוא יכנע לתאוותיו, וזאת מאחר שנפש הבהמית משתמשת בכוח הרצון הנעלה מהמוחין[2].
  • מוחין - המוחין של נפש הבהמית לא מתפקד כשלעצמו ותפקידו מסתכם יותר בשירות של המידות ורצונותיהם.
  • מידות - על הנפש הבהמית כתוב ש'עיקרה מידות' מאחר שהיא איננה נוהגת לעבוד כלל עם המוחין, בכ"מ מבואר שאין הבדל רב בין הרצון שלה למידותיה אך המידות שלה זהו הרצון בתוספת הסברים שכליים המאשררים אותו.

יסודותיה

התניא בפרק הראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. והיא השורש לכל המידות הרעות.

המידות הרעות נמשכות מהיסודות:

  • יסוד האש - כעס וגאווה - מסביר התניא שכמו שאש רוצה להגיע למעלה כל הזמן ככה הכעס נובע מזה שהאדם מרגיש שפגעו בכבודו וכדומה ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובן מאליו.
  • יסוד המים - תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.
  • יסוד העפר - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.

מרכיביה

אדמו"ר הזקן מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל הנפש הבהמית מקורה מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע[3]. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא משלוש קליפות הטמאות.

כינויים

משכא דחויא הינה כינוי בתורת הקבלה. שפירושו "עור הנחש" שגוף האדם הוא מהנפש הבהמית שנמשל לנחש ששניהם לא טובים, רק שעל ידי מעשים טובים ניתן לעשות מהגוף דבר טוב כמו עור הנחש שניתן לעשות ממנו דברים טובים.[4].

שרשה

לנפש הבהמית יש שורש "שמשם נלקחה", אך לשורש זה עצמו שורש נעלה לאין ערוך[5].

שרשה של נפש הבהמית "שמשם נלקחה" הוא בחיות הקודש והאופנים שבמרכבה[6]. ובפרטיות יותר, לכל אחת מארבע חיות המרכבה יש גם "פני אדם", והם הפנימיות של אותה דרגה. מחיצוניות פני שור משתלשלות נפשות הבהמות, ומפנימיותם (פני אדם שבפני שור) משתלשלת נפש הבהמית שבאדם.

אבל שורש שורשה הוא בעולם התוהו, כידוע שהכלים שנשברו בשבירת הכלים נפלו בעולם הבריאה, ומסביר הצמח צדק, שהם הם חיות המרכבה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. וזאת התרומה עת"ר.
  2. ועשית ציץ עת"ר
  3. ספר התניא, סוף פרק א'
  4. אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה במדבר כרך ג', חקת ד"ה נחש נחשת, הוספות.
  5. ספר הליקוטים, בערך "נפש הבהמית".
  6. לקוטי תורה נשא כ"ח, ג, ובמקומות רבים.