הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שמואל חיים/ברודי"
(במרחב הפרטי) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Броди. Синагога.jpg|ממוזער|הקליוז בברודי]] | [[קובץ:Броди. Синагога.jpg|ממוזער|הקליוז בברודי]] | ||
| − | + | '''ברודי''' (ברוד) הינה עיר במחוז [[לבוב]] שב[[אוקראינה]]. במשך שנים רבות העיר היית מאוכלסת ברובה ביהודים. ועד ל{{ה|שואה}} נחשבה למחוז מרכזי בהנהגה היהודית שהשפיעה על הקהילה היהודית באירופה כולה. | |
| − | '''ברודי''' (ברוד) הינה עיר במחוז [[לבוב]] שב[[אוקראינה]]. | + | |
| + | ==תולדות היהודים בברוד== | ||
| + | יהודים ישבו בברודי כמעט עם היווסדה והיו מאורגנים בקהילה כבר בסוף המאה ה-16. בזמן [[גזירות ת"ח-ת"ט]] היו בברודי כ-400 משפחות יהודיות. | ||
| + | |||
| + | במהלך השנים עלה מספר היהודים בעיר, והעיר נהיית כעיר שרוב המכריעה של תושביה היו יהודים. | ||
| + | |||
| + | בשנת תקמ"ג היוו היהודים 82% מהאוכלוסייה, 11,137 נפש מתוך 13,609 תושבים. בשנת תקנ"ט עלה המספר ל-14,105 יהודים מתוך 16,401 בכלל האוכלוסייה (86%). | ||
| + | |||
| + | רבה הראשון הידוע לנו בשם הוא ר' שאול קצנלבוגן; ישנה עדות כתובה על היותו רב העיר ב-1664, וכנראה נתמנה לרב עוד קודם לכן. | ||
| + | |||
| + | הרב קצנלבוגן נבחר לשבת בין רבני [[ועד ארבע הארצות]], ובשנת תל"ח (1677) היה חתום עם יתר רבני ועד ארבע הארצות על הסכמת הוועד להדפסת התנ"ך בתרגום ליידיש. | ||
| + | |||
| + | אחריו כיהן בקודש (1690–1704) ר' יצחק קרקובר, שהוזכר קודם, אבי משפחת באב"ד. | ||
| + | |||
| + | רבני המאה ה-18, נוסף לתפקידים הרגילים של רב עיר, היו צריכים להתמודד עם שתי תנועות שאיימו על יציבות הקהילה – השבתאות וספיחיה, והמשכה [[המלחמה בכת הפרנקסטים|התנועה הפרנקיסטית]]. | ||
| + | |||
| + | ר' אליעזר רוקח (1718–1735, אז עבר לאמסטרדם) צירף את הסכמתו להחרמת ספריו של ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל) משום שנחשד בשבתאות. | ||
| + | |||
| + | ר' נתן נטע (1747–1756) יזם אספת רבנים שבה הוטל חרם על [[המלחמה בכת הפרנקסטים|יעקב פרנק ועדתו]]. בגלל עמדתו זו הכריחו אותו השלטונות להתפטר ממשרתו כרב. | ||
| + | |||
| + | ר' יצחק הלוי הורוביץ (1760–1765) חתם על המלחמה [[המלחמה בכת הפרנקסטים|בכת הפרנקסטים]], אולם ניסה לאמץ עמדה פשרנית יותר כלפי ר' [[יהונתן אייבשיץ]], שעימותו עם ר' [[יעקב עמדין]] היה כידוע תולדה של המאבק נגד השבתאות. | ||
| + | |||
==החסידות בעיר== | ==החסידות בעיר== | ||
| − | החסידות הגיע לעיר בעקבות מלחמות רבות שהיו אז בין [[צרפת]] ל[[רוסיה]], בעקבות כך הגיעו קבוצה גדולה של [[חסידי אשכנז]] שהקימו את '''[[הקלויז בברוד]]''', חכמי הקליוז | + | החסידות הגיע לעיר בעקבות מלחמות רבות שהיו אז בין [[צרפת]] ל[[רוסיה]], בעקבות כך הגיעו קבוצה גדולה של [[חסידי אשכנז]] שהקימו את '''[[הקלויז בברוד]]''', חכמי הקליוז חלקם חלקו על הבעש"ט, עכ"פ בתחילת דרכו, וחלקם היו מיודדים עם [[הבעש"ט]], ויש מחכמי הקליוז שהיו מתלמידי הבעש"ט. |
| − | [[הבעל שם טוב]] גר תקופה מסוימת בעיר זאת. | + | אשתו השניה של הבעל שם טוב, הייתה מהעיר ברוד, וגיסו הרב [[גרשון מקיטוב]] היה מראשי [[הקלויז בברוד]] ואף [[הבעל שם טוב]] עצמו גר תקופה מסוימת בעיר זאת. |
| − | בתקופת [[המגיד ממזריטש]], יצאו ה[[מתנגדים]] בעיר, נגד הספר "תולדות יעקב יוסף", רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]] יצא אז נגדם והשקיט את טענותיהם. | + | בתקופת [[המגיד ממזריטש]], יצאו ה[[מתנגדים]] בעיר, נגד הספר "[[תולדות יעקב יוסף]]", רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]] יצא אז נגדם והשקיט את טענותיהם. |
| + | |||
| + | בשנת תקל"ב, אותה שנה שבה הוכרז החרם נגד החסידות ב[[ווילנא]], הוכרז חרם על החסידות גם בברודי. אולם חרם ברודי היה קל מהחרם וילנא, והוא רק הגביל את זכויותיה והתפשטותה של התנועה החסידית. | ||
בעיר שימש כמגיד מישרים במשך תקופה, הרב [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], מחשובי תלמידי הבעש"ט והמגיד. | בעיר שימש כמגיד מישרים במשך תקופה, הרב [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], מחשובי תלמידי הבעש"ט והמגיד. | ||
| − | + | בשנת [[תרל"ב]] מונה כרב העיר, החסיד לשעבר רבי [[חיים יהודה לייב ליטווין]] אולם הודח משם ע"י קנאים חסידים {{מקור}}. | |
| − | בשנת [[תרל"ב]] מונה כרב העיר, החסיד לשעבר רבי [[חיים יהודה לייב ליטווין]] אולם הודח משם ע"י קנאים חסידים. | ||
ב[[שואה]] הושמדו רוב יהודי העיר. | ב[[שואה]] הושמדו רוב יהודי העיר. | ||
| שורה 18: | שורה 40: | ||
==הווה== | ==הווה== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | '''[https://zachor.michlala.edu/khila/brodi.asp קורות קהילת ברודי, מתחילתה ועד לאחר השואה].''' | ||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | [[קטגוריה:אוקראינה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:11, 23 בפברואר 2021
ברודי (ברוד) הינה עיר במחוז לבוב שבאוקראינה. במשך שנים רבות העיר היית מאוכלסת ברובה ביהודים. ועד לשואה נחשבה למחוז מרכזי בהנהגה היהודית שהשפיעה על הקהילה היהודית באירופה כולה.
תוכן עניינים
תולדות היהודים בברוד[עריכה]
יהודים ישבו בברודי כמעט עם היווסדה והיו מאורגנים בקהילה כבר בסוף המאה ה-16. בזמן גזירות ת"ח-ת"ט היו בברודי כ-400 משפחות יהודיות.
במהלך השנים עלה מספר היהודים בעיר, והעיר נהיית כעיר שרוב המכריעה של תושביה היו יהודים.
בשנת תקמ"ג היוו היהודים 82% מהאוכלוסייה, 11,137 נפש מתוך 13,609 תושבים. בשנת תקנ"ט עלה המספר ל-14,105 יהודים מתוך 16,401 בכלל האוכלוסייה (86%).
רבה הראשון הידוע לנו בשם הוא ר' שאול קצנלבוגן; ישנה עדות כתובה על היותו רב העיר ב-1664, וכנראה נתמנה לרב עוד קודם לכן.
הרב קצנלבוגן נבחר לשבת בין רבני ועד ארבע הארצות, ובשנת תל"ח (1677) היה חתום עם יתר רבני ועד ארבע הארצות על הסכמת הוועד להדפסת התנ"ך בתרגום ליידיש.
אחריו כיהן בקודש (1690–1704) ר' יצחק קרקובר, שהוזכר קודם, אבי משפחת באב"ד.
רבני המאה ה-18, נוסף לתפקידים הרגילים של רב עיר, היו צריכים להתמודד עם שתי תנועות שאיימו על יציבות הקהילה – השבתאות וספיחיה, והמשכה התנועה הפרנקיסטית.
ר' אליעזר רוקח (1718–1735, אז עבר לאמסטרדם) צירף את הסכמתו להחרמת ספריו של ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל) משום שנחשד בשבתאות.
ר' נתן נטע (1747–1756) יזם אספת רבנים שבה הוטל חרם על יעקב פרנק ועדתו. בגלל עמדתו זו הכריחו אותו השלטונות להתפטר ממשרתו כרב.
ר' יצחק הלוי הורוביץ (1760–1765) חתם על המלחמה בכת הפרנקסטים, אולם ניסה לאמץ עמדה פשרנית יותר כלפי ר' יהונתן אייבשיץ, שעימותו עם ר' יעקב עמדין היה כידוע תולדה של המאבק נגד השבתאות.
החסידות בעיר[עריכה]
החסידות הגיע לעיר בעקבות מלחמות רבות שהיו אז בין צרפת לרוסיה, בעקבות כך הגיעו קבוצה גדולה של חסידי אשכנז שהקימו את הקלויז בברוד, חכמי הקליוז חלקם חלקו על הבעש"ט, עכ"פ בתחילת דרכו, וחלקם היו מיודדים עם הבעש"ט, ויש מחכמי הקליוז שהיו מתלמידי הבעש"ט.
אשתו השניה של הבעל שם טוב, הייתה מהעיר ברוד, וגיסו הרב גרשון מקיטוב היה מראשי הקלויז בברוד ואף הבעל שם טוב עצמו גר תקופה מסוימת בעיר זאת.
בתקופת המגיד ממזריטש, יצאו המתנגדים בעיר, נגד הספר "תולדות יעקב יוסף", רבי יעקב יוסף מאוסטרהא יצא אז נגדם והשקיט את טענותיהם.
בשנת תקל"ב, אותה שנה שבה הוכרז החרם נגד החסידות בווילנא, הוכרז חרם על החסידות גם בברודי. אולם חרם ברודי היה קל מהחרם וילנא, והוא רק הגביל את זכויותיה והתפשטותה של התנועה החסידית.
בעיר שימש כמגיד מישרים במשך תקופה, הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב, מחשובי תלמידי הבעש"ט והמגיד.
בשנת תרל"ב מונה כרב העיר, החסיד לשעבר רבי חיים יהודה לייב ליטווין אולם הודח משם ע"י קנאים חסידים [דרוש מקור].
בשואה הושמדו רוב יהודי העיר.
