יהונתן אייבשיץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ - תקכ"ד)

רבי יהונתן אייבשיץ, נולד בשנת ת"ן, לאביו הגאון רבי נתן נטע אב"ד אייבשיץ, [1], ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב"ד העלישוב ופינטשוב.

תלמידו הג"ר זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול בנגלה כהרמב"ם, ובנסתר כהאריז"ל.

בנעוריו למד אצל הגאון בעל פנים מאירות, ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון ר' אליעזר סג"ל איטינגא, שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה"ת.

בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו הגאון[2] רבי משה יצחק שפירא אב"ד בומסלא (ואח"כ אב"ד פראג), כחתן לבתו.

בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.

בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת פראג (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה[3] שנפטר אז (בשנת דע"ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ"חד בדרא" בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.

בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת תפ"ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש"צ שר"י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את הש"ס במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי[4].

בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת תפ"ז, כשהתקבל חותנו לאב"ד פראג, מונה הרבי ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר "ראב"ד".

בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת תק"א, התקבל כאב"ד העיר מיץ[5], שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ"רבן של כל בני הגולה". כשנגזרה בשנת תק"ה גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד מאד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר "ברון", דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.

בשנת תק"ו נבחר כאב"ד העיר פיורדא[6], אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת תק"ט נבחר[7] לאב"ד שלש הקהילות הגדולות "אה"ו". שם "למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה".

נפטר בשנת תקכ"ד, ביום כ"א באלול.

הרבי על ר' יהונתן[עריכה]

על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי[8]:"העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה."

במקום אחר[9]איתא:"ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)..."

כוונת הרבי היא ככל הנראה לדברי רבי יהונתן אייבשיץ עצמו[10], הכותב בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: "והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר"ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז"ל כשחר נכון מוצאו עד שת"ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...".


ספריו[עריכה]

חבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.

מספריו שהודפסו:

הערות שוליים

  1. מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.
  2. "מלך מלכי רבנן". הוא היה בנו של הגאון רבי יחיאל מיכל בעל מים קדושים, בן הגאון רבי בנימין וואלף רב המדינה, בן הגאון מהרא"ש שפירא, רשכבה"ג.
  3. בנו של הגאון בעל שבות יעקב.
  4. בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.
  5. כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב"ד העיר פרנקפורט.
  6. למלא מקום הג"ר ברוך כ"ץ רפפורט.
  7. למלא מקום הג"ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.
  8. שיחות-קודש תשכ"ז, כרך א, עמ' 357
  9. ליקוטי-שיחות, כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6
  10. ראה 'פרדס חב"ד', גיליון 18, עמ' 152