הבדלים בין גרסאות בדף "משה זלמן קמינצקי"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]]. בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] כשהבריח את הגבול יחד עם [[חסידים]] נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של [[אנ"ש]] במקום, יחד עם [[שמריהו ששונקין]], [[בצלאל וילשנסקי]], [[יוסף גולדברג]], [[שמואל בצלאל אלטהויז]], [[אפרים זלמן סודקביץ]], ישראל קוגל ור' [[דוד קוק]]. מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]]. בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] כשהבריח את הגבול יחד עם [[חסידים]] נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של [[אנ"ש]] במקום, יחד עם [[שמריהו ששונקין]], [[בצלאל וילשנסקי]], [[יוסף גולדברג]], [[שמואל בצלאל אלטהויז]], [[אפרים זלמן סודקביץ]], ישראל קוגל ור' [[דוד קוק]]. מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. | ||
| − | התחתן עם מרת רישא בת ר' יהושע זעליג הכהן ומרת שיינע באשע<ref>בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]</ref> | + | התחתן עם מרת רישא בת ר' [[יהושע זעליג ריבקין|יהושע זעליג]] הכהן ומרת שיינע באשע<ref>בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]</ref> ריבקין מ[[קלימוביטש]]. מצאצאי ר' [[מרדכי פויזנר]], אחיו של אדמו"ר הזקן |
לאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | לאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
גרסה מ־21:20, 23 באוגוסט 2023
הרב משה זלמן קמינצקי (י"ד אלול תרנ"ט - ט"ו בחשוון תשל"ה), היה ממצויני תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, חבר ועד הפועל בפיקוח על מצבם הרוחני של מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב קמינצקי נולד בי"ד אלול תרנ"ט בעיירה צ'יארי שברוסיה הלבנה, לאביו ר'ראובן ולאמו מרת העניא. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בין השנים תרע"א - תר"פ והיה מהתלמידים המצטיינים בה. התגורר ביגרובסק, שם היה הרוח החיה בענייני יהדות. לאחר שהנ.ק.וו.ד. אסר את המגיד שיעור ר' ישראל נעוולער באלול תרצ"ז החליפו ר' משה זלמן.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד. בשנת תש"ז יצא מרוסיה כשהבריח את הגבול יחד עם חסידים נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של אנ"ש במקום, יחד עם שמריהו ששונקין, בצלאל וילשנסקי, יוסף גולדברג, שמואל בצלאל אלטהויז, אפרים זלמן סודקביץ, ישראל קוגל ור' דוד קוק. מוינה המשיכו לפריז ושוכנו במלון 'פרימה'.
התחתן עם מרת רישא בת ר' יהושע זעליג הכהן ומרת שיינע באשע[1] ריבקין מקלימוביטש. מצאצאי ר' מרדכי פויזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן
לאחר מכן עלה לארץ ישראל והיה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
נפטר ביום ט"ו בחשוון תשל"ה.
משפחתו
- בנו, הרב ראובן קמינצקי - שימש כחבר וועד כפר חב"ד
- חתנו, הרב ברוך גופין - שימש כחבר וועד כפר חב"ד
- חתנו, הרב יצחק נעמעס
- חתנו, הרב שמואל מאיר זילברשטיין - מוותיקי ומייסדי קהילת חב"ד באנטוורפן, בלגיה
- נכדו, הרב יוסף יצחק קמינצקי - סופר והיסטוריון חב"די, יו"ר המועצה הדתית - שדות דן
- נכדו, הרב שמואל קמינצקי - שליח הרבי ורב העיר דניפרו, אוקראינה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בת ר' מרדכי (חיים) פבזנר
