הבדלים בין גרסאות בדף "מידות טובות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. {{ | + | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] |
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
| − | בניגוד ל[[אומות העולם]] | + | בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) |
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
| − | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. | + | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה|משלי ו, ו.}}. |
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי. | העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי. | ||
| − | כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] | + | כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: |
| − | * | + | * הצנע לכת. |
* מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. | * מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* עמל בטרחא גדולה. | * עמל בטרחא גדולה. | ||
| − | * זריזות. | + | * [[זריזות]]. |
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
| − | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. | + | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}} |
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
| − | ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{ | + | ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}. |
| − | ==ראו | + | ==ראו גם== |
*[[מידת העזות]] | *[[מידת העזות]] | ||
*[[רחמנות]] | *[[רחמנות]] | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195 | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] |
גרסה אחרונה מ־18:13, 26 ביוני 2023
ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.[1]
המדות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.
בניגוד לאומות העולם שכל מידותיהם רעות, אצל יהודי אפילו במידות נפשו הבהמית כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן שלוש קליפות הטמאות, אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא קליפת נוגה, שיש בה[2] גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[3])
מכל מלמדי השכלתי[עריכה]
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם[4].
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
- הצנע לכת.
- מעמיד עצמו בסכנה - מסירות נפש.
- דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
- עמל בטרחא גדולה.
- בוטח ומקווה - בטחון.
- אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.[5]
מידות טובות ותורה[עריכה]
בהיום יום מובא, כי רבי משה שניאורי בנו של רבינו הזקן, בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים במסכת גיטין[6], ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר רבי שמעון בן יוחאי שם "וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה[7].
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מידות האדם על פי חסידות, קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195
הערות שוליים
- ↑ לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
- ↑ כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.
- ↑ אדמו"ר הזקן,ליקוטי אמרים.
- ↑ משלי ו, ו.
- ↑ היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.
- ↑ ס"ז א.
- ↑ היום יום, כ"ג אלול.
