הבדלים בין גרסאות בדף "לידה"
(עדיין זקוק לעריכה. כתוב בצורה לא אנציקלופדית) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | ||
| − | + | כאשר אשה '''יולדת''' בן או בת, היא זמן בו היולדת נתונה בסכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים [[נשים]] מתות בשעת לידתן וכו'. | |
בזמנים אלו יש שהיולדת רוצה שבעלה יהיה לידה. דבר זה הוא היפך ה[[צניעות]], וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה. | בזמנים אלו יש שהיולדת רוצה שבעלה יהיה לידה. דבר זה הוא היפך ה[[צניעות]], וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה. | ||
גרסה מ־05:47, 14 ביוני 2010
כאשר אשה יולדת בן או בת, היא זמן בו היולדת נתונה בסכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים נשים מתות בשעת לידתן וכו'.
בזמנים אלו יש שהיולדת רוצה שבעלה יהיה לידה. דבר זה הוא היפך הצניעות, וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה.
בשעתו התפרסמו [1] דברים שכתב בנושא הרב פסח-צבי שמערלינג, להבהרת שיטתו של הרבי בנושא נוכחות הבעל בחדר הלידה.
דעת הרבי בנושא
בהתוועדות מוצאי י"ט כסלו תשמ"ז אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב.
בעקבות זה, שאלה הנהלת נשי חב"ד ביום ב' דראש חודש טבת תשמ"ז אודות דברי הרבי לשלול את כניסת הבעל וכו' לחדר הלידה, האם הכוונה בזה גם ל"חדר צירים".
- 1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.
- 4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב משה פיינשטיין ז"ל?!
משא ומתן בדברי הרבי
בחוברת התקשרות שם מקשה:
א) על התיבות "האומנם אין ידוע שיש מכתב פס"ד בזה שנדפס מהרב פיינשטיין זצ"ל" ציינו שם לשו"ת אגרות-משה[6] והנה שם כתב: "ובאם הבעל יכול להיות שמה להשגיח שתעשה הסדר הנכון וגם לחזק אותה ולאמץ ליבה, הנה אם יש צורך איני רואה איסור, ואף בלא צורך איני רואה איסור, אבל אסור להסתכל ביציאת הוולד ממש, שהרי אסור לו להסתכל במקומות המכוסים שבה בנידתה... אך כשייזהר שלא להסתכל ליכא איסור". האם הרבי מציין לזה בתור 'ראיה לסתור'?
ב) האם שייך לומר שהרבי סובר שבעצם נוכחות הבעל בחדר הלידה ישנו איסור, כשבספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה"?
ג) הרי מעשים שבכל יום שאשה מתעכבת בחדר צירים למשך כמה וכמה שעות ואפילו יום שלם ויותר - האם יעלה על הדעת שאסור לבעלה להיכנס לשם (וכשהאשה צריכה לאיזה דבר, על הבעל לשלוח לה על-ידי אחרת)? איזה איסור יכול להיות בנוכחות הבעל בחדר צירים, ומה שונה שהייתה שם מאשר היותה עדיין בביתה יחד עם בעלה לאחרי שהתחילו הצירים? האם נאמר שברגע שהתחילו הצירים - על בעלה לעזבה לנפשה ולשלחה לבית היולדות עם חברתה וכיו"ב?!
ביאור תשובת הרבי
את פשר הדברים מסביר בחוברת שם, לאחר בירור אצל נשי חב"ד, כולל האשה שכתבה את השאלה לרבי.
לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'.
לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה.
ובדבר "חדר-צירים", המציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.[7].
הערות שוליים
- ↑ גליון התקשרות.
- ↑ נדפס בספר מאוצר המלך ח"א עמ' 236
- ↑ לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".
- ↑ או"ח סי' רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.
- ↑ במשנה "על שלוש עבירות נשים... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון רש"י ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".
- ↑ יו"ד ח"ב סי' עה.
- ↑ התפרסם בחב"ד אינפו
